בבואו של שופט לגזור את דינו של נאשם אשר מובא בפניו, עליו להתחשב בשיקולים שונים כעניין של מדיניות הענישה. על השופט מוטלת החובה לאזן באופן ראוי בין האינטרסים החברתיים השונים ולוודא כי הענישה הינה מידתית, לצורך עשיית משפט צדק.
המקרה שלפנינו מהווה דוגמא להתחשבות של בית המשפט במצבו הנפשי של הנאשם, ובעונש אשר הוא עתיד לשאת ממילא, בשל מאסר על תנאי אשר היה תלוי נגדו.
יש לכם שאלה?
לפי כתב האישום, הנאשם תקף את המתלוננת, שהייתה אישה קשישה, באחד מרציפי התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, מתוך כוונה לגנוב את תיקה. המתלוננת סבלה מהמטומה (צבר דם ברקמות) בחלק החיצוני של עינה הימנית, שטף דם ונפיחות, והיא נזקקה לטיפול רפואי.
בעקבות כך, הנאשם הועמד לדין בגין ביצוע עבירת שוד בנסיבות מחמירות. עם זאת, הנאשם זוכה מעבירה זו, שכן התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו מעבר לכל ספק סביר, כדרישת הדין הפלילי. לפיכך, הנאשם הורשע בביצוע עבירת גרימת חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בלבד.
במסגרת הטיעונים לעונש, התובעת ביקשה למצות את הדין עם הנאשם, לו היו הרשעות קודמות במגוון עבירות. בנוסף, לנאשם היה מאסר על תנאי לתקופה של 24 חודשים, שהתובעת ביקשה להפעילו במצטבר לכל עונש מאסר שיוטל על הנאשם.
מנגד, הנאשם ביקש כי ענישתו תהיה מתונה ותתמצה בהפעלת עונש המאסר המותנה, שכן הוא היה ארוך וממושך, ודי היה בהפעלתו כדי להשיג את מידת ההרתעה שהתחייבה. בנוסף, הנאשם הדגיש את מצבו הנפשי המעורער, שעמד לפיו בבסיס ביצוע המעשה.
גזר הדין של בית המשפט
השופט ציין כי מצבו הנפשי של הנאשם, שהתבטא בהפרעות נפשיות והתנהגותיות והפרעת אישיות די סוציאלית, לא פטרו אותו מאחריות פלילית, שכן הוא היה אחראי למעשיו, והיה כשיר לעמוד לדין. עם זאת, השופט גרס כי היה מקום להתחשב בנסיבות אלה בעת גזירת דינו של הנאשם.
השופט מצא כי היה נכון לקבל את טענות הנאשם, על אף חומרת העבירה ותוצאותיה. השופט הסתמך בהחלטתו על חוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה בעניינו של הנאשם, וכן על התנהגותו לאורך חקירתו במשטרה ועדותו בבית המשפט. כמו כן, השופט ציין כי עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי כנגד הנאשם היה משמעותי באופן יחסי, ולכן הוא לא מצא לנכון להוסיף לנאשם ענישה נוספת מצטברת, וזאת בשים לב למצבו הנפשי.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט גזר על הנאשם עונש של כ-36 חודשי מאסר, מתוכם 24 חודשים לריצוי מאסר בפועל, ויתרת 12 החודשים על תנאי לתקופה של כ-3 שנים מיום שחרורו ממאסר.
.JPG)
