בית הדין הארצי לעבודה אישר לפני כחודשיים את הגשתה של תביעה ייצוגית כנגד חברת השמירה והניקיון "תבל". אישור התביעה התקבל בבית הדין, וזאת למרות חברותה של הנתבעת בארגון חברות השמירה. בעקבות אישור התביעה הייצוגית, הגיש ארגון חברות השמירה בשבוע שעבר (9.3.11) עתירה לבג"צ.
יש לך שאלה?
פורום אפליה בעבודה ושוויון הזדמנויות
הארגון ביקש כי יינתן עבורו צו על תנאי לביטול האישור, וזאת משום שלא ניתן, לשיטתו, להגיש תביעה ייצוגית כאשר קיים הסכם קיבוצי בין הצדדים אשר מתייחס לסוגיה אשר במחלוקת. ארגון חברות השמירה מנסה בכך להקשות על הגשת תביעות ייצוגיות כנגד חברות השמירה, ולהפוך את היוצרות מפסיקתו של בית הדין הארצי.
חוק תביעות ייצוגיות קובע כי לא תוגש תביעה ייצוגית כנגד חבר בארגון מעסיקים אשר פועל לפי הסכם קיבוצי. במקרה של חברת "תבל", בית הדין הארצי לעבודה קבע כי החברה הצטרפה לארגון חברות השמירה כחודשיים לאחר הגשת התובענה הייצוגית כנגדה. ארגון חברות השמירה טוען, לעומת זאת, כי השומרים בחברת "תבל" מיוצגים על ידי ההסתדרות וכל חילוקי דעות בינם לבין ההנהלה צריכים להיפתר במסגרת הידברות בין נציגי שני הצדדים.
מהי התביעה הייצוגית?
התביעה הייצוגית הינה כלי משפטי אשר במסגרתו יחיד תובע בשם קבוצה. מדובר במקרה בו לכל אחד מחברי הקבוצה נגרם נזק קטן, אשר אינו מצדיק ניהול הליכים משפטיים (מבחינת עלויות וטרחה), אך צירוף הנזקים הקטנים של כל חברי הקבוצה מצטבר לנזק גדול המהווה עילת תביעה משותפת.
החוק המסדיר את הדרך לניהול ולהגשתה של תביעה ייצוגית הוא חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006. בהצעת החוק הוגדרה התובענה הייצוגית כ"מכשיר אשר לא רק עומד לרשות האינטרס הפרטי של הנפגעים, אלא מממש גם את האינטרס הציבורי הרחב". תביעה ייצוגית הינה בעלת מספר יתרונות משמעותיים מבחינת האינטרס הציבורי.
בית המשפט העליון הגדיר בפסיקתו את התביעה הייצוגית ככלי בעל "השלכות חברתיות וכלכליות משמעותיות" אשר מהווה "הליך משפטי השואף להשגת השוויון בין בעלי הדין, גם כאשר ישנם פערי כוחות משמעותיים ביניהם". תכליות החוק נכללו גם במסגרת החוק עצמו. בסעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות נקבע כי לתביעה הייצוגית ארבע מטרות עיקריות – מימוש זכות הגישה לבית המשפט (גם עבור יחידים אשר יתקשו לעשות כן), להעניק לנפגעים סעד הולם כנגד הפרת דין, לאכוף את הדין ולהרתיע מפני הפרתו, ולנהל תביעות בהליכים הוגנים, ממצאים ויעילים.
תביעות ייצוגיות במשפט העבודה
יחסים משפטיים בין עובד למעבידו משתייכים לענף הייחודי של דיני העבודה. בישראל, ייחודו של ענף משפטי זה בא לידי ביטוי בערכאות העומדות לרשות בעלי הדין (מערכת בתי הדין לעבודה), ובפסיקה גמישה המכירה בייחודה של מערכת היחסים בין עובד למעביד. חוק תובענות ייצוגיות מתייחס אף הוא למשפט העבודה בכלל, ולתביעות ייצוגיות בענף משפטי זה בפרט.
החוק קובע כי תביעה ייצוגית יכולה להיות מוגשת בכל עילה אשר בית הדין האזורי לעבודה מוסמך לדון בה לפי סעיפים 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, וזאת כל אימת שהתביעה איננה כוללת דרישה לסעד של פיצויי הלנת שכר, פיצויי הלנת קצבה או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים (על פי סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר, התשי"ה-1958).
יתרונות התביעה הייצוגית במשפט העבודה
תביעה ייצוגית במשפט העבודה נהנית ממספר יתרונות, אשר חלקם נובעים מיתרונות התביעה הייצוגית במשפט בכלל, וחלקם ייחודים לענף דיני העבודה בפרט. למשל, באמצעות הכלי הייצוגי ניתן להגיש תביעה במקום בו ערך התביעה הבודדת הינו נמוך יחסית (לדוגמא, הפרשי שכר נמוכים במיוחד). כמו כן, עובדים רבים מוצאים עצמם בתור הצד החלש של התביעה, וזאת משום שהם מתמודדים מול מעסיק אשר הינו ארגון חזק מבחינה מבנית וכלכלית. התאגדות העובדים מאחורי תביעה ייצוגית משפרת אפוא את עמדתם ומחזקת את מעמדם בבית המשפט.
לא זו אף זו, ישנם מקרים בהם אלמלא היה קיים מכשיר התובנה הייצוגית, ספק רב אם העובדים היו נאבקים על זכויותיהם. עובדים רבים חוששים גם לפרנסתם ולטיב יחסי העבודה מול המעסיק. במקרים רבים הוכח כי עובדים אינם מעוניינים להגיש תביעה יחידה, וזאת משום שהסכום הנתבע הוא כה קטן, עד כי אין זה "משתלם" עבורם להעכיר בגינו את האווירה ולסכן את פרנסתם.
יצוין כי כלי התובענות הייצוגית משמש בדרך כלל עובדי קבלן או עובדים הנמצאים בין כה וכה בעמדה מוחלשת מול מעסיקיהם. לא אחת, מדובר בעובדים המשתייכים לשכבות אוכלוסייה חלשות (עובדי ניקיון, שומרים וכדומה), ולעיתים הם אינם יודעים כלל את זכויותיהם ואת דבר הפרתן. להלן מספר דוגמאות לאישור תובענות ייצוגיות של עובדים כנגד מעסיקיהם.
תביעה ייצוגית נגד חברת שמירה למרות שקיים הסכם קיבוצי
מדובר בתביעה אשר הוגשה בתור תביעה ייצוגית, ובמסגרתה עתר התובע להפרשי שכר וסעדים נוספים כגון תוספת ותר, פיצויי פיטורים, תוספת משפחה, דמי חג, נסיעות, שעות נוספות, פדיון חופשה, דמי הבראה ועוד. תביעה זו אושרה בתור תביעה ייצוגית באופן חלקי. הרכיבים בגינם אושרה התביעה כייצוגית היו הפרשי ריבית והצמדה בעקבות תשלום שכר באיחור, ותוספת וותק.
במקרה זה, בית הדין לעבודה אישר סעיפים אלו למרות שהצדדים היו מיוצגים תחת הסכם קיבוצי. בית הדין לעבודה קבע כי למרות שהצדדים היו מיוצגים, ההסתדרות התרשלה במלאכתה להגן על העובדים ועל כן יש להעניק להם את יומם בבית הדין (ע"א 2598-08 גבע יצחק נ' יבטח אבטחה ושמירה בע"מ).
תוספת וותק – תביעה נגד חברת שמירה
בית הדין לעבודה אישר את הגשת התביעה בתור תובענה ייצוגית, וזאת משום שמספר העובדים הוא גדול, ונראה, לכאורה, כי מדובר בקבוצה המשתייכת לאוכלוסיה חלשה. בפסק הדין נכתב כי עסקינן בעובדים המשתכרים שכר מינימום (או קרוב לכך) וייתכן והפניה לערכאות המשפטיות באופן פרטני איננה אופציה עבורם.
זאת ועוד, עובדים רבים מקרב חברי הקבוצה לא היו מודעים כלל לזכויותיהם ולהפרתן. בפסק הדין נכתב כי מתן אישור לניהול התביעה בהליך ייצוגי יחסוך מבית הדין לעבודה קיום של הליכים דומים ורבים לכך. כמו כן, התביעה הייצוגית תוכל לסייע במניעת פסיקות סותרות ולייעל את אכיפת צו ההרחבה החל על הצדדים. (750/07 סבצ'קוב ודים נ' ביטחון לאומי בע"מ).
תביעה לתשלום דמי חגים עבור דיילי קרקע
המעביד במקרה זה לא שילם באופן גורף וקבוע דמי חגים לעובדיו. בית הדין לעבודה קבע כי עסקינן בסוגיה מהותית, עובדתית ומשפטית. בפסק הדין נכתב כי החברה הפרה ככל הנראה את צו ההרחבה באופן גורף. עם זאת, המעביד נהנה מן ההפקר וזאת משום שההפרה הייתה בסכום נמוך מדי מכדי להביא את העובדים בשערי בתי הדין לעבודה.
אי לכך, בית הידן לעבודה קבע כי קיימת אפשרות סבירה לקבלת התביעה, וכפועל יוצא מכך לאשר את הגשת התובענה הייצוגית וניהול ההליכים בעניין דמי החגים. (בש"א 8248/07 רדושיצקי כרמי נ' קיו. איי. אס ישראל בע"מ).
אישור תביעה ייצוגית בגין הוצאות רכב למחלק עיתונים
מדובר בתביעה ייצוגית אשר הוגשה על ידי מחלק עיתונים כנגד מעסיקתו, וזאת עבור הוצאות רכב. מבקש התביעה הייצוגית טען כי הוא וחבריו זכאים להחזר הוצאות רכב וזאת משום שהעבודה נעשתה, מצד אחד, ברכבם הפרטי, ומצד שני, שכרם עמד על שכר המינימום בקירוב. החברה טענה כי היא משלמת לעובדים דמי נסיעה ועל כן דין התביעה להידחות. בית הדין לעבודה קבע כי יש לאשר את התובענה כייצוגית מחמת מספר טעמים.
ראשית, מדובר בסוגיה מהותית ובעלת חשיבות אשר נוגעת לזכויות מכוח חקיקת מגן של עובדים מוחלשים, שנית, העובדים במקרה זה אינם מוגנים ואינם מאורגנים על ידי ארגון עובדים או הסכם קיבוצי. כמו כן, צוין כי נראה שיש סיכוי טוב לתביעה להתקבל . (עע (ארצי) 633/08 ארז אפרים נ' גל מעיתון שיווק והפצת עיתונים בע"מ).
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.JPG)
