עבירת הרצח מורכבת במשפט הפלילי מיסוד עובדתי ויסוד נפשי. הוכחת היסוד הנפשי תלויה בכוונה תחילה המתקיימת על בסיס שלושה גורמים מצטברים – החלטה להמית, הכנה להמית והעדר קנטור. פעמים רבות, בעיקר כאשר מדובר ברצח בתוך המשפחה, טוען הנאשם כי הקורבן הטריד אותו ולא מדובר ברצח כי אם בהריגה.
יש לכם שאלה?
קנטור הינו אפוא אירוע חיצוני של התגרות אשר מתרחש בסמוך למעשה ההמתה. מדובר במעין התגרות אשר מוציאה את הממית מכליו וגורמת לו להרוג את הקורבן באופן ספונטני. חולשתו של הטבע האנושי יושבת ביסוד דרישה זו ומדובר בהכרה בכך שאדם אשר סבל מהתגרות חמורה עלול בסיטואציה מסוימת לאבד שליטתו העצמית ולהמית את המתגרה.
הלכה פסוקה היא כי התגרות עולה כדי קנטור רק כאשר מדובר ב"התגרות חריגה ורמת עוצמה אשר הביאה ממש לשלילת יכולת השליטה של הממית בעצמו". במקרה אשר נדון בבית המשפט המחוזי בחיפה, טען אדם אשר רצח את אשתו כי מדובר במעשה אשר נגרם כתוצאה מקנטור מצד האישה.
הנאשם נהג באלימות כלפי המנוחה לאורך שנים
בית המשפט דחה טענה זו מכל וכל. ראשית, מחומר הראיות אשר הוצג בפני בית המשפט, ניכר היה כי הנאשם היה זה אשר נהג ברוכשנות, אדונות ואלימות כלפי המנוחה במהלך שנות נישואי הצדדים. לא זו אף זו, במהלך כל אמירותיו של הנאשם, לרבות ארבע פעמים בהן נחקר בסוגיה זו, לא עלתה מצידו כל טענת קנטור מצדה של המנוחה. למעשה, כל טענתו של הנאשם הייתה כי המנוחה ניהלה קשר מחוץ לנישואין עם אחר וביום בו היא הודתה כי נישקה את הגבר הזר הוא היום בו המית אותה.
בית המשפט ציין כי הנאשם, בגרסתו שלו, טען כי המנוחה בגדה בו והוא הבחין בה עוד בבוקר האירוע נפגשת עם גבר אחר ומשוחחת בטלפון עימו. השופט ציין כי אין לתת אמון בגרסה זו לפיה המנוחה הטיחה בו עלבונות שונים לגבי גבריותו. מדובר אפוא בגרסה כבושה אשר לא הוצג כל הסבר מניח את הדעת לגבי כבישתה.
הנאשם טען כי לא סיפר את הדברים משום שהתבייש אך בית המשפט דחה טענה זו. "הנאשם נמנע מלתאר דברים אלו בפני חוקריו, על אף שהללו חקרוהו בדבר סיבותיו להמתת המנוחה פעם אחר פעם", נכתב בהכרעת הדין, "כמו כן, הנאשם נמנע לעשות כן גם לאחר שזכה לייעוץ משפטי, ולא היה בפיו הסבר מדוע התבייש להעלות הטענה בשלב התגובה לכתב האישום".
יתרה מכך, גרסה זו לא התיישבה, לדידו של בית המשפט, עם העדויות הרבות בדבר אופיה הטוב של המנוח ואף הנאשם הודה כי המנוחה הייתה טובה אליו, מכינה לא אוכל, מפרנסת, דואגת לו ולילדה המשותפת וכדומה.
קנטור – יסודות אובייקטיבים וסובייקטיביים
קיומו של קנטור דורש לפי ההלכה הפסוקה התגרות חמורה הן מבחינה סובייקטיבית והן מבחינה אובייקטיבית. דהיינו, האם הנאשם קונטר מבחינה סובייקטיבית והאם התגרות זו הייתה יכולה, באופן אובייקטיבי, להוציא אדם משלוותו עד כדי שהאחרון יבצע מעשה חמור כרצח. כמו כן, הפסיקה קבעה כי אין צורך שתגובת הנאשם תעמוד ביחס סביר למידת הקנטור, ודברי השפלה, זלזול או התגרות מילולית אינם עולים כדי קנטור.
במקרה דנן, רציחתה של המנוחה נעשתה על ידי הנאשם בתכנון, באופן מחושב ובקור רוח. זאת למרות שהאחרון טען כי "קונטר", ועל פניו היה עליו לפעול מתוך פרץ זעם פתאומי וספונטני. הנאשם הסביר כי חנק את המנוחה על מנת למנוע מצעקותיה להישמע. כמו כן, הנאשם בחר סכין "שחותך טוב" על מנת להשלים את ה"עבודה" במהירות. "התנהגות זו אינה מתיישבת עם מי שיצא מכליו אלא עם מי שיצא למסע נקם בדם קר", קבע השופט.
.JPG)
