פחות משבוע לאחר שאחרון המפגינים עזב את כיכר המדינה, וכבר התנגשויות אלימות בין מפגינים לבין שוטרים ברחבת עיריית תל אביב. בעקבות מורת רוחם לגבי פינוי המאהלים בעיר, הגיעו כ-200 צעירים לרחבת עיריית תל אביב והחלו למחות במקום.
יש לכם שאלה?
בין הצדדים התפתחו אירועים אלימים וכתוצאה מכך עצרה המשטרה עשרות מפגינים. לטענת המשטרה, המפגינים ניסו לחסום את רחוב אבן גבירול, השליכו ביצים ופרחים על דלתות העירייה, תקפו שוטרים ומאבטחים, והפרו את הסדר הציבורי. שבעה מן העצורים בהפגנות אמש יובאו הבוקר (9.8) בפני שופט לדיון בהארכת מעצרם. במהלך הדיון מתכוונת הפרקליטות להגיש כנגד השבעה כתבי אישום בגין תקיפת שוטרים, התפרעות והתקהלות אסורה.
סעיף 151 לחוק העונשין קובע מגדיר התקהלות אסורה באופן הבא – "שלושה אנשים לפחות אשר התקהלו במקום מסוים לשם עבירה, או לשם מטרה משותפת (אף אם מדובר במטרה כשרה), והתנהגותם עלולה לגרום לאנשים סביבם לחשוש להפרת השלום הציבורי". על פי סעיף זה, אדם אשר משתתף בהתקהלות אסורה, דינו מאסר עד שנה אחת. סעיף 152 מוסיף וקובע כי כאשר התקהלות אסורה מטילה אימה על הציבור מדובר בהתפרעות אשר המשתתף בהן דינו מאסר עד שלוש שנים.
למעשה, ניתן ללמוד כי את עבירת ההתקהלות האסורה מרכיבים ממספר מרכיבים:
- התקהלות של שלושה אנשים לפחות.
- התקהלותם של אלו נועדה לשם מטרה אסורה או מטרה משותפת (אף אם היא כשרה).
- התנהגותם של המתקהלים נותנת לאנשים בסביבה, יסוד סביר לחשוש, כי המתקהלים עלולים לבצע מעשים אשר יפרו את השלום.
- עצם ההתקהלות תעורר, ללא צורך ואו סיבה מספקת, אנשים אחרים להפר את השלום.
התקהלות אסורה יכולה, במקרים מסוימים, להתפתח כדי התפרעות. התפרעות הינה התקהלות אסורה למטרה משותפת (אסורה או כשרה), כאשר המתקהלים התחילו לבצע את מטרתם והיא גורמת להטלת אימה על הציבור. התקהלות איננה צריכה להיות ברשות הרבים. הלכה פסוקה היא כי למונח התקהלות יש לתת את המשמעות הלשונית הפשוטה העולה ממנו – הכנסות לאסיפה, התאספות קהל רב (לפי מילון אבן שושן). בבוא בית המשפט להעניק פרשנות להוראות החוק, מובילה אותה הפסיקה כי גבול הפרשנות הוא גבול הלשון. לאמור, התקהלות שאינה ברבים איננה יוצאת ממתחם האפשרויות הלשוניות אשר טמונות בלשון החוק הנ"ל. דהיינו, התקהלות אסורה יכולה להיות גם במקום פרטי, וזאת כאשר היא גורמת להפרת סדר במקום ציבורי או לחשש להפרת סדר זו.
מיהו משתתף?
כאמור, החוק קובע כי ניתן להגיש כתב אישום פלילי כנגד אדם אשר השתתף בהתקהלות אסורה. משמעות הדיבור "השתתף" זכתה לפרשנות בפסיקה כך שדי בעצם נוכחותו של האדם במקום בכדי לספק את דרישותיו של היסוד הפיסי בעבירה. עם זאת, לעניינה של עבירה זו יש להוכיח כי ה"משתתף" ידע כי ההתקהלות בה הוא משתתף הינה התקהלות אסורה אשר הפכה להתפרעות. ידיעה זו איננה ידיעת ההגדרות (דהיינו, ידיעת הדין) אלא ידיעת הנסיבות אשר הופכות את ההתקהלות במקרה זה לאסורה ואו להתפרעות.
חומרת העבירה
על פי החוק, חומרת העבירה הנוגעת להתקהלות אסורה נוגעת למעשה לשלום הציבור. ככל שמדובר בחשש בלבד, עסקינן בהתקהלות אסורה אשר נמנית בתחתית סולם החומרה. במידה והתנהגות המתקהלים מחריפה, והללו ממשים בפועל את מטרת ההתקהלות תוך הפרת הסדר השלום והטלת אימה על הציבור, הרי מדובר במתפרעים לפי סעיף 152 לחוק. התפרעות הינה עבירה חמורה יותר ודינה מאסר של עד שלוש שנים. כאשר ישנן פגיעות בנפש או רכוש, חומרת העבירה גוברת בהתאם.
פיזור התפרעות
סעיפים 153 ו-154 לחוק העונשין עוסקים בפרוצדורות הנקובות לפיזור מתפרעים בכוח. על פי סעיפים אלו, במידה והמתפרעים אינם נענים להוראות ההתפזרות, ניתן לפנותם ב"כוח הדרוש בדרך סבירה כדי להתגבר על ההתנגדות". הימנעות של מתפרעים מלשעות להוראת ההתפזרות הינה עבירה חמורה יותר של המשך התפרעות לאחר הוראה להתפזר. הדברים חמורים עוד יותר כאשר המתפרעים לא רק שאינם שועים להוראות להתפזר, אלא הם אף מתחילים לגרום לנזק לרכוש. חומרת העונשים גדלה ככל שמדרג התנהגות המתפרעים מחריף.
חופש ההפגנה מול ההתקהלות האסורה
יצוין כי חופש הביטוי במדינת ישראל, מתוך אופיה הדמוקרטי והליברלי, הינו עיקרון יסוד במערכת המשפט. אי לכך, חוק העונשין איננו כולל איסור גורף וכללי על אנשים להתקהל יחדיו לשם מטרה משותפת. הלכה פסוקה כי "זכות ההפגנה והבעת הדעה נמנית על זכויות היסוד". ההבדל בין הפגנה למען חופש הביטוי, לבין התקהלות אסורה, נמנה אפוא בקריטריונים אשר פורטו לעיל (שלושה אנשים ויותר, חשש לסיכון שלום הציבור וכו').
הרציונל הוא למעשה כי כל אימת שאין חשש של סכנה לשלום הציבור, המדינה והמשטרה לא ימנעו מהאזרח את זכותו הדמוקרטית למחות על עניינים מסוימים ואו להביע את דעתו או אשר אינם כלבבו. עם זאת, כוחות הביטחון רשאים להתארגן בהתאם כאשר מדובר בהתקהלות ממנה עולים לכאורה חששות של פגיעה בשלום הציבור. למעשה, מכאן נולד אפוא הצורך לקבל היתר לשם קיום הפגנה. שוב יודגש כי אין כל צורך ששלום הציבור אכן יופר, ודי בחשש סביר לאפשרות זו בכדי להכריז על התקהלות מסוימת כהתקהלות אסורה.
לסיכום,
במידה והוגש כנגדכם כתב אישום בגין התקהלות אסורה, או במידה ואתם חוששים כי כתב אישום כגון דא עומד להיות מוגש כנגדכם, מומלץ לפנות בהקדם לעורכי דין העוסקים בתחום. מיותר לציין כי מעצר או כתב אישום גוררים לא אחת רישום פלילי אשר עלול להכתים את גיליונם של אנשים נורמטיביים, קל וחומר אזרחים אשר "נסחפו בלהט הרגע" עם המפגינים.