יום הכיפורים עומד לחול ביום שישי הקרוב (7.10) וכידוע מדובר ביום מיוחד במדינת ישראל בו הכבישים דוממים ומשפחות רבות מסתובבות ברחובות הערים. גם עבור הילדים מדובר ביום חג כאשר רבים מהם מנצלים את העדר המכוניות בכדי לנסוע באופניים בכבישים. אופניים יכולים להיות כיף לא נורמאלי אך לגרום לא אחת גם לפציעות ונזקים.
יש לכם שאלה?
מדי שנה נערכים מחקרים רבים בנושא. לדוגמא, בשנת 2006 התפרסמו תוצאותיו של מחקר בעניין תאונות ילדים אשר נערך על ידי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם בית החולים "אסף הרופא" בצריפין. על פי מחקר זה, רכיבה על אופניים מהווה את הגורם והסיבה המרכזיים לפגיעות בילדים בשעות הפנאי. החוקרים, ד"ר ברוך ליין ופרופ' מתי ברקוביץ', מחטיבת הילדים בבית החולים "אסף הרופא", ועימם צוות של רופאים נוספים, בדקו נתונים לגבי למעלה מ-140 תיקים הנוגעים לפגיעות אופניים בקרב ילדים בין השנים 1995-2005.
על פי נתוני המחקר, מרביתם המוחלט (90%) של הנפגעים היה בנים והגיל הממוצע של הנפגע עמד על 10.9 שנים. נתון מעניין הוא כי רוב התאונות התרחשו בתקופת הסתיו (33%). 65.4% מהילדים נפגעו כאשר נפלו מאופניהם, 31.6% דיווחו על תאונה בין אופניים ורכב ו-3% נוספים נפגעו כאשר הורכבו על אופניים על ידי בגיר. חשוב לציין כי תאונות אופניים עלולות לגרום לנזקים גופניים קשים כקלים. כ-50% מהתאונות לפי המחקר גרמו לפגיעות ראש ו-30% מהן לפגיעות בטן. רק ל-4% מהנפגעים נגרמו פגיעות אורטופדיות. תאונות אופניים רבות מתרחשות מדי יום, לא רק ביום כיפור ולא רק לילדים. להלן מספר דוגמאות לפסיקות שניתנו לאחרונה בסוגיות אלו.
נפילה בטיול אופניים ברמת הגולן
התובע, יליד 1958, יצא עם משפחתו לטיול ברמת הגולן ושכר אופניים לשם רכיבה עצמאית. בני המשפחה יצאו לטיול כאשר התובע מרכיב על מושב מיוחד התלוי על הכידון את בנו בן ה-6. כאשר התובע נסע בכביש היורד מרמות לכיוון הכנרת, התהפכו לפתע האופניים. כתוצאה מהנפילה נגרמו לתובע נזקים בפנים ובלסת. בין הצדדים ניטשה מחלוקת של ממש בנוגע לנסיבות אשר גרמו לתאונה. התובע טען כי התאונה התרחשה בגין רשלנות הנתבעים, חברת השכרת האופניים, ואילו הנתבעים ביקשו לגלגל את מלוא האחריות לפתחו של הנפגע.
בית המשפט בחן את הראיות אשר הוצגו בפניו וקבע כי דין התביעה להידחות. בפסק הדין נכתב כי התובע לא הציג הסבר משכנע לאופן בו התרחשה התאונה. לא הוצגו ראיות ישירות לדרך התרחשותה וסיבותיה. התובע ניסה לטעון כי על פי אופן נפילתו יש להסיק כי התאונה אירעה בגין אחד מהשניים – כשל באופניים או הכנסת רגלו של הילד לאזור מסוכן בגין מיקומו של המושב על הכידון. הנתבעים טענו כי התאונה התרחשה בגין השימוש של התובע בבלם היד ולא הובאה כל ראיה לליקויים באופניים. בית המשפט העדיף את גרסת ההגנה ודחה את התביעה. עם זאת, בית המשפט לא פסק הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין לנתבעים, וזאת משום שהאחרונים לא סיפקו לתובע ולבנו אמצעי מיגון.
פיצויים מעיריית חדרה בעקבות תאונת אופניים בגין מפגע ברחוב
אדם בן 73 הגיש תביעה כנגד עיריית חדרה בגין פגיעה בתאונת אופניים. התובע טען כי הוא רכב ביום האירוע על אופני כביש בעלי גלגלים דקים ולפתע הבחין כי העירייה הציבה בכניסה לצומת קולטני מי גשם לאורך כל רוחב הכביש. הקולטנים הונחו כאשר חריצי פונים כלפי כיוון הנסיעה. התובע טען כי כאשר חצה את הקולטנים, הגלגל האחורי שלו נכנס לתוך אחד החריצים והוא נפל מאופניו.
התובע העיד כי הוא רוכב על אופניים מזה 15 שנה והוא מתגורר בחדרה חמישה עשורים. לדבריו, במקום התאונה הוא רכב לראשונה ביום האירוע. כמו כן, התובע העיד כי הוא הבחין בקולטנים אך לא ידע שהם מותקנים כאשר חריציהם לכיוון הנסיעה, ובכך הם היו שונים מקולטני מי גשם אחרים המותקנים בעיר (ואשר אינם מהווים סכנה לרוכבי האופניים).
בית המשפט קבע כי על העירייה לעמוד בחובת זהירות מושגית וקונקרטית בתור רשות שלטונית כלפי האזרחים המשתמשים ברחובותיה. כמו כן, נקבע כי העירייה הייתה צריכה לצפות – בנסיבות העניין – כי הקולטנים מהווים סכנה לרוכבי האופניים. "התובע הציג לפניי תמונות של קולטנים ברחבי העיר, אשר הונחו באופן בו הם אינם גורמים לסיכון אשר התממש בתאונה שאירעה לו", קבע השופט, "לטעמי, תמונות אלה אכן ממחישות כי סיכון זה נצפה על ידי העירייה והיא עשתה לצמצום סיכון זה, אולם במקום האירוע משום מה לא פעלה העירייה כך – ועל כן משצפתה את הסיכון, ולא פעלה למניעתו - הפרה העירייה את חובת הזהירות המוטלת עליה – והתרשלה". בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסך 2,500 שקלים.
אחריות עיריית חיפה לתאונת אופניים
בפסק דין אשר ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה נבחן היקף אחריותה של עיריית חיפה לתאונת אופניים שהתרחשה בגן ציבורי הנמצא בשטחה. הנפגעת במקרה זה הייתה הולכת רגל שנפגע מרוכב אופניים. התובעת טענה כי למרות שהעירייה הציבה בכניסה לגן תמרורים האוסרים על רכיבת אופניים במקום, האמור בתמרורים לא נאכף והעירייה לא הפעילה אמצעים סבירים לבצע אכיפה מסודרת במקום.
בית המשפט דחה את תביעתה של הצעירה וזאת משום שנקבע כי העירייה אינה נושאת באחריות נזיקית למעשה עוולה של עבריין אשר הפר איסור תמרור בשטחה. נקבע כי דין העירייה איננו כדין בעל שטח פרטי וזאת משום שהיא אינה יכולה לשלוט בכל רגע נתון במעשי תושביה והמבקרים בה. "אין העירייה אחראית לאופן בו הציבור משתמש בגן ואשר כתוצאה ממנו עלול מבקר אחד לפגוע ברעהו", נכתב בפסק הדין, "לגבי רשויות הפועלות במסגרת תקציב מאושר יהיה בכך לדעת בית-המשפט משום מתיחת עקרון האחריות יתר על הרשות".
