הנשיא קצב, אשר נכנס הבוקר לבית הכלא לשם ריצוי עונשו, הרבה להתלונן על התקשורת ועל "המשפט הציבורי" אשר נערך לו (לטענתו) על ידי עיתונאים בישראל, טרם מתן הכרעת דינו. למעשה, קצב טען טענות שונות הנוגעות לעיקרון הסוביודיצה. עיקרון הסוביודיצה הינו אחד היסודות המשפטיים החשובים ביותר לשם עריכת משפט צדק. עם זאת, הקשר בין התקשורת לבין המשפט נמצא לא אחת ב"תחומים אפורים". חפיפה זו עלולה לעיתים לפגוע בהליך המשפט ההוגן ובזכותם של הנאשמים לזכות במשפט צדק.
יש לכם שאלה?
דוגמא למתח הנ"ל ניתן למצוא בדברים אשר נאמרו על ידי שאול יהלום (לשעבר ח"כ מטעם המפד"ל) בדיון בנוגע לעיקרון הסוביודיצה בוועדת החוקה חוק ומשפט בשנת 2002. "שני הורים גרושים מתווכחים אצל מי יהיו הילדים. אני רוצה להשפיע על תוצאות המשפט, אני מפרסם כתבה שקרית על אמא שמקבלת נדבות ועובדת כזונה וכן הלאה. גמרנו. השופט רואה את זה, בחיים הוא לא ייתן לה את הילדים. אם כבר קבענו את צמצום המטרה, שיחול על הכול, כמו שהיה הסוביודיצה", אמר יהלום.
ביקורת מטעם בית המשפט העליון
בית המשפט העליון, בפסק דין אשר ניתן הבוקר (7.12) בידי השופטים עמית, גרוניס ודנציגר, התייחס אף הוא לסוגיית הקשר שבין המשפט ובין התקשורת. בפסק הדין, אשר נכתב על ידי השופט עמית, מתחו השופטים ביקורת על התנהלותה של המשטרה בתיק פלילי שנפתח כנגד חברי "ארגון פשיעה". מדובר בערעור בו נטען – בין היתר – כי במסגרת כתבה בחדשות ערוץ 2, אשר עסקה בתיק שהתנהל כנגד המערערים, ניתן ביטוי לעד המדינה המרכזי וכן לחוקרים וביניהם ראש צוות החקירה.
בית המשפט העליון קבע כי התנהלותה של המשטרה היוותה "חריגה מקוממת מן החוק" ועסקינן בלא פחות מ"התנהלות שיש לבררה באופן יסודי". השופטים הוסיפו כי למרבה הצער לא ניתן לחרוץ דין בסוגיה "כאובה" זו וזאת משום שהיא נגעה בין השאר להדלפות מידע מהמשטרה לתקשורת. בפסק הדין נכתב כי לא היה ניתן להניח את האצבע על הגורמים אשר היו אחראים למחדל ולא היה ניתן לנהל חקירות בסוגיה זו. אי לכך, קבעו השופטים, ראוי לה למשטרה לעשות בדק בית ולפעול כנגד רשויות התביעה והאחראים, וזאת במלוא חומרת הדין.
"דין המשטרה איננו כדין התקשורת"
השופט עמית הוסיף כי ייתכן והגיעה השעה לרשום בתיקיהם של מפרי הסוביודיצה הערת אזהרה אשר תרתיע אותם מפני חשיפת מידע בנוגע להליכים התלויים ועומדים בבית המשפט. בית המשפט ציין, עם זאת, כי יש להבחין בין התקשורת לבין המשטרה. "דין המשטרה איננו כדין התקשורת", כתב השופט עמית, "כל אחד מהגופים החשובים הנ"ל צריך לפעול במסגרת תחום תפקידו". לטענתו, יש מקום להבחין בין "שפיטה תקשורתית" אשר נעשית על ידי עיתונאים ופרשנים טרם ניתנה הכרעת הדין בבית המשפט, לבין השתתפות של גורמי משטרה וחקירה בכתבה הנוגעת לעניין תלוי ועומד.
השופטים ציינו כי חלקו של מי שמבקש חשיפה תקשורתית לו ו/או ליחידתו, לא ייגרע אם הנ"ל יואיל להמתין עד לתום ההליך המשפטי. יתרה מכך, השופטים אף השמיעו "איום" והזכירו למדינה ולמשטרה כי בסמכותו של בית המשפט לפעול על מנת "לטהר" הליך שנפגם בגין הפרת הסוביודיצה, וזאת על ידי פסילת עדויות, פסילת ראיות ואף הפחתה בעונש.
(1).jpg)
