עיתון "ישראל היום" מפרסם הבוקר כי מתגברות ההערכות שהתיק הפלילי אשר נפתח לשופט העליון, יורם דנציגר, ייסגר מחוסר אשמה. מדובר בדיווח הממשיך את הפרסום אמש (26.12) בערוץ 2 לפיו היועץ המשפטי לממשלה ימליץ ככל הנראה על סגירת התיק בעילה זו. במשרד המשפטים סירבו להגיב לדברים. יצוין כי פרקליט המדינה, משה לדור, המליץ לסגור את התיק בעילה אחרת – מחוסר ראיות.
יש לכם שאלה?
בעקבות החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, לאפשר למשטרה לחקור את השופט העליון, יצא דנציגר לחופשה. מדובר בחשדות בגין קשרים עסקיים בין דנציגר ושלומי לחיאני, ראש עיריית בת ים. במידה והתיק לא ייסגר מחוסר ראיות (כפי שמעוניין לדור), אלא מחוסר אשמה, הרי שדנציגר יוכל לשוב לכיסאו בבית המשפט העליון בקלות יחסית. עם זאת, סגירת התיק מחוסר ראיות עלולה לגרום להקשות על האחרון את השיבה לכס השיפוט.
החשיבות בעילה סגירת התיק
פעמים רבות מחליטה המערכת המשפטית לסגור תיקים פליליים בטרם הגשת כתב אישום. משמעות הדבר, מבחינת הנאשם, היא כי האישומים המיוחסים לו מבוטלים לאלתר. החוק קובע כי ישנן שלוש עילות אשר בגינן ניתן לסגור תיק פלילי – חוסר ראיות, חוסר עניין הציבור או חוסר אשמה. סגירת תיק מחמת חוסר ראיות תתקבל כאשר המשטרה לא השכילה לאסוף מספיק ראיות אשר יהיה בהן כדי להביא להרשעתו של הנאשם. מדובר בהחלטה הנתונה לתביעה, וזאת בהתבסס על התשתית הראייתית אשר הונפקה לה על ידי המשטרה.
תיק פלילי יכול להיסגר גם מחמת חוסר עניין הציבור. מדובר במקרים בהם לציבור אין כמעט עניין בהאשמתו של הנאשם וגם נאשמים אשר אשמתם הוכחה יכולים ליהנות מסגירת התיק הפלילי בגין חוסר עניין זה. על פי רוב, עסקינן בעבירות קטנות (לדוגמא, שימוש אישי בסמים בכמות צנועה) או עבירות אלימות פעוטה וחד פעמית.
העילה השלישית, ממנה מבקש "ליהנות" השופט דנציגר, הינה סגירת תיק מחמת חוסר אשמה. מדובר במקרים בהם הפרקליטות והמשטרה גורסות כי יש לסגור את התיק וזאת משום שסביר להניח כי הנאשם לא ביצע את העבירה המיוחסת לו. מדובר בעילה הטובה ביותר מבחינת הנאשם שכן היא מזכה אותו לחלוטין ומונעת רישום פלילי בעתיד.



