אדם אשר עבר השתלת כליה בחו"ל ביקש מבית הדין הארצי לעבודה להורות לקופת חולים להשיב לו את ההוצאות והעלויות של הניתוח. קופת החולים טענה כי היא לא הייתה חייבת בתשלום המדובר וזאת משום שהשתלת הכליה נעשתה במסגרת בלתי חוקית ודרך "סחר באיברים".
יש לכם שאלה?
המבוטח במקרה דנן, אשר היה מבוטח בקופת חולים לאומית, סבל במשך תקופה ארוכה מאי ספיקת כליות. בעקבות מצבו הבריאותי, אשר הלך והחמיר, פנה המבוטח לקופת חולים וביקש כי האחרונה תממן לו השתלת כליה בחו"ל. קופת החולים קבעה כי ניתן לעשות את ההשתלה בישראל ועל כן היא אינה משפה בגין ניתוח והשתלה בחו"ל. חרף סירובה של קופת חולים, המטופל התקשר עם חברה פרטית אשר סייעה לו לעבור את ההשתלה בחו"ל.
לאחר שהמנותח שב לישראל, הוא הגיש תביעה לקופת חולים לתשלום על סך כ-100,000 דולרים אמריקנים. המבוטח טען כי זהו סכום התיווך אשר הוא "נאלץ" לשלם לחברה הפרטית בעבור השתלת הכליה. קופת חולים סירבה להעביר את התשלום. המבוטח הגיש ערר לוועדה למימון שירות רפואי בחו"ל. לדאבונו, גם עררו נדחה. לאחר דחיית הערעור, המבוטח הגיש כנגד קופת חולים תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. תביעתו הועמדה על מיליון שקלים. עם זאת, גם בבית הדין האזורי לעבודה לא נמצא מזור למצוקתו. בית הדין דחה את התביעה בקובעו כי המבוטח לא היה זכאי להחזר וזאת משום שמקורה של הכליה במקרה דנן היה ב"סחר באיברים".
הנשיאה ארד: "השתלת כליה במסגרת סחר איברים - מנוגדת לתקנת הציבור"
המבוטח לא נואש והגיש ערעור על כך לבית הדין הארצי לעבודה. במסגרת ערעורו הודה החולה כי אכן עסקינן ב"סחר באיברים". עם זאת, טען האחרון, "כאשר עברתי את הניתוח לא הייתה מגבלה על השתלת איברים בבתי חולים בחו"ל, באמצעות מתווכים ובדרך מסחרית". יתרה מזאת, הוסיף המבוטח, קופת החולים מימנה באותה תקופה השתלות בחו"ל כדרך קבע. אי לכך, טען המערער, "אני זכאי למלוא עלות הטיפול מכוח הביטוח הרפואי המשלים".
קופת החולים עמדה, גם בבית הדין הארצי, על טענותיה כי עסקינן בהשתלה שמקורה ב"סחר באיברים" ועל כן לא הייתה קיימת כל חבות כלפיה. הקופה הוסיפה כי הקבלות אשר הוצגו בפניה על ידי המבוטח לא היו "קבלות אותנטיות" והתובע לא צירף לתביעתו חוות דעת רפואית לפיה הוא היה נתון תחת "סכנת חיים מיידית". זאת ועוד, נטען כי למרות שקופת החולים אמרה לתובע שהיא איננה מממנת השתלות בחו"ל שניתן לבצע בארץ, המערער לא נרשם למרכז הלאומי להשתלות.
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד, ציינה בפסק הדין כי יש לדחות את הערעור. "השתלת כלייה במסגרת סחר באיברים מנוגדת לתקנת הציבור אשר מעוגנת בהוראותיו של חוק השתלת איברים ובתקנות הבריאות", כתבה הנשיאה, "השיטה המשפטית בישראל ובעולם המערבי גורסת כי אין לגיטימיות בהשתלה מסחרית של איברים, וזאת משום שמקורם של האיברים הנ"ל מנצל מצוקות כלכליות של התורמים". זאת ועוד, הנשיאה קבעה כי המערער במקרה דנן לא הוכיח שפנייתו להשתלה בחו"ל הייתה המוצא האחרון שנותר בידיו כנגד מצבו הרפואי המתדרדר.
.jpg)
