פרויקט שיקום שכונות, אשר הוכרז בזמן ממשלת בגין הראשונה בשנת 1977, נחשב לפרויקט חברתי מוביל בישראל. מטרתו של הפרויקט, לפי אתר משרד הבינוי והשיכון, הינה "לחולל שינוי חברתי בשכונות וביישובים מוחלשים". הפרויקט מחולק לשני תחומים – חברתי ופיסי. במסגרת התחום הפיסי, אשר חל ב-37 שכונות ברחבי הארץ, נכנסים בניינים ומתחמים ציבוריים לשיפוץ לרווחת התושבים. להלן דוגמא למקרה בו רשלנות של קבלן במסגרת שיפוץ בפרויקט שיקום שכונות גרמה למותו המצער של צעיר מהעיר לוד.
יש לכם שאלה?
עסקינן בשיפוץ בבניין אשר נגמר בטרגדיה וזאת משום שבמהלכו הוסר המעקה בחדר המדרגות. צעיר אשר עלה לדירתו בבניין, ונפל מגובה רב, מצא את מותו במקום. בעקבות האירוע, הוגשה תביעה נזיקית כנגד מבצעי השיפוץ ויזמיו. בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת בני משפחתו של המנוח ופסק להם פיצויים בסך של כ-2 מיליון שקלים.
בני המשפחה טענו כי הצעיר, בן 25 אשר גר בבניין עם הוריו בקומה הרביעית, עלה לביתו כאשר הוא חשוף ללא הגנה וללא מעקה בטיחות. המעקה המדובר הוסר במהלך שיפוץ בבניין אשר יזם משרד הבינוי והשיכון במסגרת פרויקט שיקום שכונות. חרף הסרת המעקה, טענו בני המשפחה, לא הוקם במקום מעקה חלופי ו/או לא הוצבו אמצעי בטיחות כלשהם.
הנתבעים מטילים את האחריות זה על זה
התביעה הוגשה כנגד המהנדס המפקח, משרד הבינוי והשיכון, העירייה, מנהל הפרויקט, המסגר אשר החליף את המעקה והקבלן. בני המשפחה טענו כי הם זכאים לפיצויים משמעותיים וזאת בגין רשלנות אשר גרמה למותו של בחור צעיר, סטודנט לתואר ראשון, אשר סייע באופן ניכר לפרנסת המשפחה. הנתבעים הסכימו כי מותו הטראגי של המנוח נגרם מחמת רשלנות. עם זאת, כל אחד מהגורמים ניסה לגלגל את האחריות לפתחו של חברו, משל הייתה האחריות תפוח אדמה לוהט.
קבלן השיפוץ טען כי הרשלנות הייתה של המסגר אשר החליף את המעקים וכן של המהנדס אשר פיקח על העבודה. המסגר ייחס את התאונה לקבלן וטען כי האחרון לא התקין מעקה חלופי. כמו כן, המסגר טען כי הקבלן התחייב לדאוג לביטוח אשר יכסה אותו, אך לא קיים התחייבויותיו. הקבלן הכחיש טענה זו. כמו כן, הקבלן והמסגר ייחסו גם רשלנות תורמת למנוח ולדיירי הבניין, וכן שלחו הודעות צד ג' לחברות הביטוח, לדיירי הבניין ולמשרד הבינוי והשיכון.
לטענת העירייה, היא לא הייתה קשורה לפרויקט והשיפוץ נעשה באחריות משרד הבינוי והשיכון. משרד הבינוי והשיכון ומנהל פרויקט השיפוץ טענו כי האחריות לתאונה רבצה לפתחם של המנוח והנתבעים האחרים, וזאת משום שלא היה זה מתפקידם לפקח על הפרויקט. מנהל הפרויקט הוסיף עוד כי הסרתו של המעקה נעשתה ללא ידיעתו.
האחריות של המסגר והקבלן
בית המשפט הטיל את האחריות לתאונה על המסגר והקבלן. התביעה בנוגע ליתר הנתבעים נדחתה. בפסק הדין נקבע כי המסגר התרשל בכך שהוא הסיר את המעקה ועזב את המקום מבלי לדאוג לאמצעי בטיחות חלופיים. כמו כן, נקבע כי המסגר היה יכול בהחלט לצפות את הסכנה הטמונה בחדר המדרגות ללא מעקה. רשלנותו של האחרון הוגדרה על ידי בית המשפט כ"רשלנות גבוהה אשר עלתה כדי חוסר אכפתיות". בנוגע לאחריות הקבלן, בית המשפט קבע כי האחרון לא טרח לוודא את התקנתו של מעקה חלופי והוא היה חייב להתריע בפני המסגר בעניין השארת חדר המדרגות במצב כה מסוכן. בסופו של היום, נפסק כי הקבלן, המסגר, וחברת הביטוח של הקבלן, ישלמו לבני המשפחה פיצויים בסך כשני מיליון שקלים.
.png)
