סעיף 131 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי המוסד לביטוח לאומי ישלם לתלויים במבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו - קצבה חודשית או מענק. פגיעה בעבודה מבחינת הסעיף הנ"ל יכולה להיות תאונת עבודה, מחלת מקצוע או פגיעה מכוח תורת המיקרוטראומה. עם זאת, מחלה נפשית איננה מוגדרת בחוק כמחלת מקצוע, וטרם ניתנה פסיקה המכירה בה מכוח תורת המיקרוטראומה. אי לכך, התאבדות תוכר בפסיקה כפגיעה בעבודה רק כאשר מדובר באירוע תאונתי.
בפסק דין אשר עסק בסוגיה כגון דא, נקבע כי "בכדי שאיבוד לדעת יוכר כתאונת עבודה, מוטל על התלויים להוכיח את התרחשותו של אירוע מיוחד. אירוע זה צריך להיות אירוע מוגדר, הקשור לעבודה, ואשר בעטיו טרף העובד נפשו בסמוך לאחר מכן". ברוח דברים זו, בית הדין הארצי לעבודה קבע כי ייתכן ובעל עסק אשר התאבד בגין חובות עסקיים יוכר בתור נפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
מדובר בפסק דין אשר הכיר בכך שייתכן והתקיים קשר סיבתי בין העבודה (דהיינו, החובות העסקיים), ובין התאבדותו של המבוטח. התביעה להלן הוגשה על ידי אלמנתו של המנוח, ונדחתה פעמיים, הן על ידי הביטוח הלאומי והן על ידי בית הדין האזורי לעבודה. בסופו של היום, האלמנה מצאה מזור בערעור שהוגש בעניין לבית הדין הארצי לעבודה.
יש לכם שאלה?
האלמנה סיפרה בבית הדין הארצי כי בעלה המנוח היה שותף בחברה. לטענתה, בשלב מסוים החברה צברה חובות כספיים אדירים והלחצים הקשים "ישבו על המנוח ימים ולילות". האלמנה טענה כי בעלה ביקש לעזוב את העסק הכושל, אך שותפו סירב לפרק את השותפות. לטענתה, סירובו של השותף לפרק השותפות היה בבחינת "הקש ששבר את גב הגמל". יומיים לאחר מכן, המנוח ירה בעצמו. האלמנה פנתה למוסד לביטוח לאומי ועתרה כי תשולם לה קצבת תלויים. הביטוח הלאומי דחה את תביעתה. לאחר שגם בית הדין האזורי לעבודה לא נענה לה, האלמנה הגישה ערעור לבית הדין הארצי.
השיחה עם השותף - אירוע חריג
בית הדין הארצי קבע כי מצבו הכלכלי הקשה של המנוח, אשר היה תוצאה ישירה של חובותיו העסקיים כתוצאה משותפות בעסק הכושל, היו בהחלט בעלי משקל מאחורי החלטתו להתאבד. נקבע כי על מנת לבחון האם מדובר בתאונת עבודה, היה על בית הדין לענות על השאלה ההיפוטית, האם המנוח היה מתאבד לולא נפגש עם שותפו. בית הדין הארצי קיבל את הערעור והחזיר את הדיון בעניינו של המבוטח המנוח לבית הדין האזורי.
לא מדובר בפעם הראשונה בה התאבדות עובד מוכרת כתאונת עבודה. לדוגמא, בשנת 2008 בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בהתאבדות של עובד היי טק, אשר שלח יד בנפשו בתום פרויקט בגין חשש כי הוא יפוטר מעבודתו, כתאונת עבודה. במקרה אחר, עובד בחברת תקשורת התאבד בעקבות שילוב של בעיות משפחתיות ופיטורין. בית הדין לעבודה קבע בעניין זה כי אמנם העובד התאבד לא רק בגלל המצוקה בעבודה, אך פיטוריו היו בבחינת "הגורם המכריע" מאחורי ההחלטה המצערת.
.png)
