לבנת פורן והחברה בבעלותה "המרכז למימוש זכויות רפואיות", עסקו בפעולות שיוחדו לעורכי דין וזאת בניגוד לחוק. כך קבע בית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת פסק דין אשר ניתן על ידי השופט יוסף שפירא. בפסק הדין נקבע כי ההסכם אשר נחתם בין לקוחות החברה לבין החברה היה הסכם כובל וזכויותיהם של הלקוחות היו עלולות להיפגע בשל קבלת "שירות בלתי מקצועי".
יש לכם שאלה?
מדובר בתביעה אשר הוגשה כנגד "המרכז למימוש זכויות רפואיות" על ידי לשכת עורכי הדין. לשכת עורכי הדין טענה כי יש לאסור על הנתבעת ומנהלתה לבצע את מרבית פעילותן לרבות ייצוג לקוחות בפני חברות הביטוח, קצין התגמולים, רשויות המס וכמובן - הביטוח הלאומי. כמו כן, הלשכה עתרה לאסור על החברה הנבתעת להכין כתבי ערעור עבור לקוחותיה, למלא עבורם טפסים בעלי אופי משפטי וכדומה. השופט שפירא קיבל אפוא את התביעה. בפסק הדין נקבע כי החברה תוכל להמשיך לפעול באופן מצומצם בלבד. לדוגמא, היא תוכל להעניק סיוע טכני ללקוחות במילוי טפסים, אך מבלי לייעץ בנוגע לאיזה טופס לבחור או באשר לאופן מילויו לשם מימוש זכויות כאלה ואחרות.
השופט שפירא, בפסק דינו הארוך, עמד באופן מדוקדק על פעילותה של החברה וקבע כי מרבית הפעילות הינה משפטית העוסקת בהכרעות בנושאים בתחום הנזיקין. בפסק הדין נקבע כי עיסוק כאמור איננו פתוח לפי החוק אלא לעורכי דין. לדוגמא, נקבע כי הידיעה באיזה טופס ביטוח לאומי מומלץ למבוטח לבחור בבואו להגיש תביעה בגין תאונת עבודה דורשת "הכרת נבכי חוק הביטוח הלאומי". כך גם לגבי ערעורים כנגד החלטות קצין התגמולים, תביעות פיצויים לאחר תאונות דרכים, פניות לחברות הביטוח וכו'.
הלקוחות חשופים ונעדרי הגנה
בית המשפט המחוזי קבע כי עלול להיגרם ללקוחות החברה נזק וזאת בשל חוסר בקיאות. "אין זה מתקבל על הדעת שמי שאיננו בעל ההכשרה והידע המתאימים להעניק ייעוץ משפטי יפתור בעיות משפטיות ללקוחות בעבור תשלום", קבע השופט שפירא נחרצות, "מדובר בהליכים וטפסים הדורשים הכשרה ושאופן מילואם יכול להיות בעל השלכות הרות גורל על המבוטחים".
שפירא עמד על כך שזכותו החוקית של כל אדם ובעל דין בישראל לייצג עצמו אל מול הערכאות המשפטיות, רשויות המדינה והגופים האחרים (לדוגמא, חברות הביטוח). עם זאת, קבע השופט, כאשר הדברים נעשים על ידי גוף עסקי אשר מציג עצמו כמומחה בתחום, ואשר גובה בעבור הייצוג תשלום כספי, עסקינן בסוגייה אחרת לגמרי.
השופט הדגיש כי החברה הנתבעת חסרה את ההכשרה המתאימה ואין היא מוגנת בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית. לדוגמא, נקבע בפסק הדין, לקוח אשר ייגרם לו חו"ח נזק בשל קבלת ייעוץ משפטי מהחברה הנתבעת, לא יוכל לטעון להגנה בגין נזקיו. השופט התייחס גם לכך שההסכם בין החברה לבין הלקוחות היה מנוגד לחוק. "ישנם אינטרסים ציבוריים הראויים להגנה גם כאשר אל מולם עומד חופש העיסוק", קבע השופט שפירא, "בין האינטרסים הנ"ל קיים העיקרון כי אין להעניק שירות משפטי ללא הכשרה וללא הגנה ללקוח. חוק לשכת עורכי הדין נועד להגן על הלקוחות במקרים כגון דא, והחברה דנן, אשר החוק איננו חל עליה, עלולה לגרום לנזקים ללקוחותיה".
.png)
