אדם העניק הלוואה לאחר ובתמורה קיבל מהלווה שטר חוב. האם ניתן לקיים את שטר החוב ללא הסכם הלוואה כתוב? האם בית המשפט ידון בנפקותו של שטר החוב או שמא תידחה הבקשה לקיימו בשל חוסר בפרטים אודות ההלוואה ותנאיה? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית המשפט.
יש לכם שאלה?
בפברואר 2010, בעלה של אישה (הנתבעת במקרה זה) חתם על שטר חוב לשיפוי אדם אחר (התובע) בסך של כ-150,000 שקלים. החתימה הייתה בגין חובות אשר נצברו במשחקי הימורים בהם התובע היה מעורב ואשר אורגנו על ידו בארץ ובחו"ל. בעלה של הנתבעת לא השיב את החוב ואי לכך הוגש השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. על מנת לגבות את החוב, התובע ביצע מספר הליכים כגון הוצאת מעוקלים בכתובת עסקו של בעל הנתבעת.
בטרם בוצעה הוצאת המיטלטלין, הצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לסילוק החוב בתשלומים. התובע טען כי ההסכמה הייתה בטלפון, בעל פה, ולאחר מכן שוגר למשרד בא כוחו פקס ובו ההסדר לסילוק החוב. לטענת התובע, הנתבעת ובעלה חתמו על ההסדר – האישה בתור ערבה, והבעל בתור חייב. לשיטתו, היות והנתבעים לא עמדו בתנאי ההסדר, האישה עברה להיות חייבת בתיק. בעקבות כך, טען התובע, אף היא הוכנסה לתיק ההוצאה לפועל.
האישה מתנגדת להכללתה בחוב
באפריל 2011, הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר והארכת מועד להגשתה. במסגרת בקשה זו,האישה טענה לזיוף חתימתה על השטר. הנתבעת טענה כי היא לא הייתה חייבת מאומה לתובע. בתגובה, התובע ענה כי חיובה של הנתבעת קם כתולדה מחתימתה כערבה על ההסדר. כמו כן, התובע הדגיש כי כאשר הוסכם על ההסדר, הנתבעת מסרה לו את מספר הטלפון הנייד שלה והייתה "אשת הקשר לצורך הבירורים בנוגע להעברת התשלומים". ביוני 2011, התקיים דיון אשר במסגרתו הרשמת החליטה לקבל את בקשת ההתנגדות בתנאי שהנתבעת תשלם 3,000 שקלים. לאחר שהסכום הנ"ל שולם, הרשמת קיבלה את בקשת ההתנגדות והתיק הועבר לדיון בפני בית משפט השלום. כעבור שמונה חודשים, בפברואר 2012, התקיימה ישיבת שמיעת הראיות בתיק.
האם הייתה לתובע עילת תביעה לחיוב אשת המהמר?
טרם בית המשפט עסק בדיון לגופו של עניין, הוא התבקש לבחון את מקור החיוב אשר הוביל לנקיטת הליכים כנגד הנתבעת. כאמור, החוב המקורי נוצר בעקבות הפסדים של בעלה במשחקי הימורים שאורגנו על ידי התובע ואביו (בארץ ובחו"ל). בעקבות משחקי ההימורים, בעלה של הנתבעת קיבל מהתובע הלוואה על סך של 156,000 שקלים, ובתמורה נתן בידיו שטר חוב. עם זאת, פרטי ההלוואה לא נכתבו בכתב ולא הוסכמו תנאיה. למעשה, המסמך היחיד אשר קישר בין התובע ובין הנתבעת היה הסדר התשלומים שהושג בין הצדדים לאחר שהתובע החל לפעול בהליכים שונים (לרבות עיקול מיטלטלין) כנגד בעלה של הנתבעת.
יש לציין כי בהסדר החוב, בעלה של הנתבעת הודה בסכום עליו הוא היה חתום בשטר. בית המשפט קבע כי חל על ההלוואה הנ"ל ההסדר הקבוע בחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993. ראשית, התובע לא היה בנק או תאגיד מענף הבנקאות ושנית, ההלוואה לא הייתה מחויבת בעריכת חוזה בכתב שכן לא היה מדובר בהלוואה שניתנה על פי דרך עיסוקו של התובע.
הלוואה בעל פי לפי חוק הלוואות חוץ בנקאיות
סעיף 8 לחוק הלוואות חוץ בנקאיות קובע סדרי דין מיוחדים למקרים בהם מדובר בתביעה של המלווה נגד הלווה בבית המשפט. על פי סעיף זה, על מנת להגיש תביעה כאמור יש להציג "העתק חוזה של ההלוואה" ובו "פירוט הפרטים אשר נקבעו בחוק". דהיינו, בטרם התביעה תיבחן, מוטל על המלווה להציג את חוזה ההלוואה על פרטיו השונים. במקרה דנן, התובע לא החזיק בידיו חוזה הלוואה מסודר (שכן חוזה כאמור לא נערך).
עם זאת, בית המשפט קבע כי לא היה בכך כדי לדחות את תביעתו בשלב מוקדם זה. הלכה פסוקה היא כי סעיף 8 הנ"ל איננו רק סעיף פרוצדוראלי ומדובר למעשה בסעיף בעל משמעויות מהותיות. דהיינו, אין עסקינן בתביעה שטרית רגילה אשר מנותקת מעסקת היסוד. במקרים כגון דא, שומה על בית המשפט לבחון האם מדובר על מקרה בו לא הייתה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לקיומה של הלוואה, אלא רק באשר לתנאיה. כאשר שני הצדדים מודים בדבר קיומה של ההלוואה, הרי שאין בהעדר העתק הסכם ההלוואה לפרטי פרטים כדי לדחות את התביעה וניתן "להשלים את החסר".
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי בעלה של הנתבעת לא חלק על כך שהוא קיבל הלוואה מהתובע ומסר לו בתמורה שטר חוב. כמו כן, בעלה של הנתבעת לא התנגד לביצוע השטר ואף חתם על הסדר תשלומים אשר פירט את סכום החוב ואת היקף התשלומים לפירעונו. בית המשפט קבע כי הסדר החוב הנ"ל ריפא את הפגם אשר נפל בהעדר הסכם הלוואה.
.jpg)
.jpg)
