בית המשפט השלום בתל אביב קבע כי המדינה תשלם פיצויים בסך כ-340,000 שקלים (כולל 20% שכר טרחת עו"ד) לאדם אשר רישיון הנהיגה שלו נפסל בעקבות החלטה של וועדה רפואית שהתקבלה בהעדרו. מדובר בפרשה אשר יש שיכנו אותה "קפקאית". עובדות המקרה היו כדלקמן. התובע נפגע בתאונת דרכים בשנת 2006. בעקבות התאונה, הוא הגיש תביעת פיצויים לחברת הביטוח מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. חברת הביטוח דחתה את התביעה וזאת בטענה כי הביטוח לא היה בתוקף במועד האירוע. המבטחת טענה כי רישיון הנהיגה של התובע נפסל שלוש שנים קודם לכן על ידי משרד הרישוי, וזאת משום שהוא לוקה באפילפסיה.

 

יש לכם שאלה?

פורום וועדה רפואית

פורום מימוש זכויות רפואיות


התובע, אדם בריא לחלוטין, פנה לצה"ל ונאמר לו כי וועדה רפואית מטעם קצין התגמולים התכנסה "בנוכחותו" בשנת 2002 וקבעה כי הוא עבר ניתוח הרניה והוא לוקה באסטמה. אי לכך, נמסר לתובע, הפרופיל הרפואי שלו הורד ל-24 זמני והוא אף שוחרר משירות במילואים. כמו כן, משרד הביטחון העביר את המידע למשרד הרישוי, וזה הורה על שלילת רישיון הנהיגה של התובע. התובע טען כי הוא היה המום לחלוטין. הן משום שהוא לא נכח בשום וועדה רפואית, והן משום שאינו סובל מאפילפסיה.


זאת ועוד, התובע הוסיף כי הוא מעולם לא זומן לעמוד בפני וועדה רפואית, וההודעות בנוגע לפסילת הרישיון אשר נשלחו על ידי משרד הרישוי לא הגיעו לכתובת מגוריו האמיתית. למעשה, התובע טען כי בעקבות רשלנות משרד הביטחון ומשרד הרישוי, הוא נסע במשך ארבע שנים ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה. לאחרונה, הוגשה על ידי התובע התביעה דנן, ובמסגרתה הוא עתר לפיצויים בסך כ-600,000 שקלים בגין הנזקים אשר נגרמו לו (בשל רשלנות הרשויות).


בית המשפט מותח ביקורת על התנהלות הוועדה הרפואית והמדינה


במהלך המשפט, המדינה טענה כי התובע לא רצה אלא "לעשות קופה" על חשבון כספי הציבור. בית המשפט דחה טענה זו מכל וכל ומתח ביקורת של ממש על התנהלותה של הנתבעת. בפסק הדין נקבע כי "המדינה אף לא הביעה התנצלות למרות שהיא הודתה שאיננה יכולה להסביר את נסיבות האירועים". כמו כן, השופט הדגיש כי המדינה ביקשה פעם אחר פעם להציג את התובע כ"נוכל" וזאת מבלי שהיא מתייחסת כלל לתקלות אשר נחשפו במסגרת התביעה והתשתית הראייתית המבוססת אשר הקימה את עילתה. "עמדת המדינה עצובה ומביכה", קבע השופט, "דינה להידחות אף מבחינה ערכית".


בסופו של היום, בית המשפט קבע כי התובע לא ביקש להתעשר על חשבון המדינה אלא הוא היה זכאי לפיצויים בעקבות נזקים שנגרמו לו כתוצאה מ"תקלה חמורה במשרד הביטחון". משרד הביטחון ניסה לטעון כי לא היה מדובר במחדל "חמור" אלא ב"זוטי דברים בלבד". בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי "לא מדובר בתקלה שנפלה במסגרת מילוי טפסים אלא בהחלטה מנומקת של וועדה רפואית אשר אמורה להיות גוף מנהלי הנהנה מאמון הציבור".


"מהי תווית המחיר המתנוססת מעל בושתו של אדם המתרוצץ מפקיד לפקיד ומקצין לקצין ומנסה לשווא במשך שלוש שנים לשכנע אותם שאינו נוכל, שלא רימה איש ושבסך-הכל מבקש הוא לקבל את רשיון הנהיגה שלו שנלקח ממנו בהליך פגום? מהו פיצוי ראוי לרגשות שחש אדם, המתהפך על משכבו בלילות בעודו מחפש פתרון למלכוד קפקאי שבתוכו מצא את עצמו?", נכתב בפסק הדין.