דיאליזה הינה פעולה רפואית אשר מטרתה לסייע לחולי כליות. תפקידה של הדיאליזה הינו להחליף את תפקידן של הכליות כאשר הן אינן מתפקדות בגין אי ספיקת כליות. כליות בגוף בריא ממלאות שני תפקידים - סילוק פסולת מהדם כגון אשלגן וחומצות, וסילוק עודפי נוזלים בצורת שתן. טיפול הדיאליזה איננו נועד לשם ריפוי הכליות ומטרתו הינה לתמוך בחולה. בישראל, חולי דיאליזה הינם בעלי מספר זכויות מבחינת ביטוח לאומי וגורמים נוספים. להלן מאמר קצר העוסק בזכויות אלה.
יש לכם שאלה?
עיקר המאמר שלהלן הינו בזכויות חולי דיאליזה בביטוח לאומי. עם זאת, וכפי שיהיה ניתן לראות בסוף המאמר, חולי דיאליזה זכאים לשורה ארוכה של זכויות מעבר לגמלאות והקצבאות בביטוח לאומי. על מנת להביא למלוא מימוש הזכויות הרפואיות, מומלץ לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה.
נכות כללית ושירותים מיוחדים
ראשית, חולי כליות הזקוקים לדיאליזה זכאים להיות מוכרים כסובלים מנכות רפואית בשיעור של 100% ועל כן עומדת להם הזכות לקבל לקצבת נכות כללית. הזכאות לקצבה הנ"ל כפופה לאחד התנאים הבאים:
- החולה סובל מצמצום יכולתו להתפרנס מעבודה בשיעור של למעלה מ-50%.
- המטופל איננו עובד והוא לא זכאי ממקום עבודתו לפנסיה מוקדמת.
- המטופלת הינה אישה נשואה אשר איננה עובדת ואיננה מסוגלת, בשל מחלתה, לתפקד בתור עקרת בית.
תביעה לקצבת נכות כללית בגין דיאליזה צריכה להיות מוגשת עד 90 ימים מהמועד בו חלה הירידה ביכולת ההשתכרות או הפסקת העבודה. במידה והמטופל איננו בעל הכנסה, הוא זכאי להגיש את תביעתו הנ"ל לביטוח לאומי באופן מיידי. גברים זכאים לקצבה זו עד גיל 65 ואילו נשים זכאיות לה עד גיל 60. הזכות היא מגיל 18. תביעה לתשלום קצבת נכות כללית מוגשת לסניף הביטוח הלאומי אשר קרוב למקום מגוריו של החולה. לאחר הגשת התביעה, המטופל יזומן לוועדה רפואית.
חולי דיאליזה זכאים גם, במקרים מסוימים, לקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ). זכאות זו כפופה לתנאים ושיעורה נקבע בהתאם למצבו הרפואי של המטופל ויכולתו של האחרון לשאת במטלות הבית. תביעה לקצבת שירותים מיוחדים מוגשת בסניף הביטוח הלאומי במחלקת שר"מ, וזאת לאחר שהמטופל קיבל אישור מהמחלקה הנפרולוגית בה הוא מטופל. לאחר הגשת התביעה, המטופל יזומן לעמוד בפני וועדה רפואית בביטוח הלאומי וייתכן כי עובדת סוציאלית מטעם המל"ל תבקר בביתו ותעמוד על כושרו לתפקד.
הסבה מקצועית או שיקום
חולי דיאליזה זכאים גם לסיוע בהסבה מקצועית ו/או שיקום. במקרים בהם המטופל איננו מסוגל, בשל מצבו הרפואי, לעבוד במקצועו או בעבודה מתאימה, הוא יכול להגיש בקשה למחלת שיקום במוסד לביטוח לאומי לשיקום לתעסוקתי. בקשה לשיקום תעסוקתי תמומש על ידי השלמת לימודים במימון המוסד לביטוח לאומי (לדוגמא, לימודי תואר ראשון) או באמצעות קורסי הסבה מקצועיים.
גמלת סיעוד
במקרים קשים, בהם המטופל הופך לסיעודי בשל מצבו, קיימת לאחרון הזכות להגיש תביעה לגמלת סיעוד. גמלת סיעוד תינתן למושתל כליות אשר נאלץ להיעזר בזולת לשם ביצוע פעולות יומיומיות, וזאת כאשר הוא אינו זכאי מחמת גילו לקצבת שירותים מיוחדים. גמלת סיעוד איננה גמלה כספית. עסקינן בגמלת שירותים.
הנחה ברכישת רכב או גמלת ניידות
פעמים רבות, ניידותם של חולי הדיאליזה נפגעת בעקבות המחלה. במקרים כגון דא, המטופל יוכל לפנות לביטוח הלאומי לשם קבלת סיוע בעניין זה. הביטוח הלאומי יכול להעניק למטופל המוגבל בכושר הליכתו, או הסובל מנכות ברגליו, זכאות בפטור חלקי או מלא ממסים על רכישת רכב. זכות זו ממומשת באמצעות בקשה לוועדה רפואית בלשכת הבריאות המחוזית.
זכויות נוספות
כפי שצוין לעיל, חולי דיאליזה זכאים לזכויות שונות מביטוח לאומי בעקבות מחלתם. יודגש כי מדינת ישראל מעניקה לחולים אלה זכויות גם במוסדות אחרים הפועלים מטעמה. לדוגמא, מטופלי דיאליזה נהנים מפטור מלא ממס הכנסה כאשר הם מוכרים כנכים בשיעור של 89.1% לפחות. הפטור הינו לשכיר או לעצמאי אשר עובר טיפולים ומרוויח מיגיעה אישית עד כ-496,000 שקלים בשנה. כמו כן, חולים אלה מקבלים פטור כגון דא בעבור הכנסות שלא מיגיעה אישית עד כ-60,000 שקלים בשנה (בגין נכסים, השקעות בנקאיות וריבית וכדומה). כמו כן, ברשות המקומית מטופל דיאליזה זכאי להנחה בארנונה בהתאם למדיניותה של הרשות בה הוא מתגורר. כאשר עסקינן בנכים המקבלים קצבת נכות מלאה, הפטור יכול להגיע עד 80%, ו-40% במידה והמטופל איננו מקבל קצבת נכות מלאה. יודגש כי מדובר בהנחה המותנית בהכנסה של המטופל ובן זוגו. מטופלי דיאליזה זכאים גם להנחות והקלות במשרד התחבורה, במיסוי מקרקעין, בקופות חולים, במינהל מקרקעי ישראל ובגורמים נוספים.
.jpg)
