ת"א 23685-11-10
בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי הוריו של קטין אשר נהרג כתוצאה מנפילה של גדר בגן הילדים שבו התחנך, יקבלו פיצויים בסך כמיליון וחצי שקלים משורה של נתבעים (משרד החינוך, עיריית אופקים והעמותה שהינה בעלת המוסד החינוכי). מדובר בתביעה שהוגשה על ידי הוריו של הילד המנוח אשר נהרג כאשר היה בן 5.5 בלבד. מותו הטראגי של הקטין נגרם לאחר שגדר ברזל במשקל מאות ק"ג נפלה עליו ומחצה אותו. הורי הקטין הגישו את התביעה דנן בגין רשלנות מצד הגורמים הנתבעים.
יש לכם שאלה?
בכתב התביעה נטען כי העמותה בעלת המוסד החינוכי התרשלה כלפי הקטין בכך שהוא הושאר ללא השגחה חרף גילו הצעיר. כמו כן, התובעים טענו כי למרות הסכנה אשר נשקפה לילדים מהגדר, גישתם לאזור המסוכן לא נחסמה. יתרה מזאת, ההורים טענו כי הנתבעת הייתה צריכה לדאוג לקיום תמיכה לגדר והותרת המפגע כמות שהוא הייתה הסיבה המרכזית לאירוע הקשה.
כפי שצוין לעיל, התביעה הוגשה גם כנגד העירייה ומשרד החינוך. בכתב התביעה נטען כי העירייה ומשרד החינוך התרשלו בפיקוח על הנעשה במוסד המדובר ולא בוצעו במקום ביקורות בטיחות הולמות וראויות. יתרה מכך, חרף ביצוע עבודות בשטח, העירייה ומשרד החינוך לא מנעו את כניסת הילדים למקום ולא הוציאו צו סגירה (ולו זמני) למוסד.
טענות הנתבעים
העמותה לא כפרה באחריותה לאירוע אך הגישה הודעת צד ג' כנגד משרד החינוך, מנהל הבטיחות מטעמו, והעירייה. בהודעה זו נטען כי הלימודים במקום אופשרו על ידי האחרונים חרף אי ביצוע ביקורת בטיחות. העמותה הוסיפה כי העירייה ומשרד החינוך לא התריעו בפניה אודות הסכנה שבגדר הכבדה ובעבודות המבוצעות באזור. מבחינת העירייה, נטען כי בדיקה של תקינות המוסד לא הייתה באחריותה וזאת משום שמדובר במוסד אשר הבטיחות בו נמצאת תחת אחריותו של משרד החינוך. מנהל הבטיחות במשרד החינוך העלה טענה אחרת. לדבריו, ביום שבו הוא ערך את הביקורת במקום, לא הייתה גדר אשר נשענה על הקיר המדובר.
הכרעה - רשלנות מצד כל הנתבעים
בית המשפט קיבל כאמור את התביעה. בפסק הדין נקבע כי גדר הברזל הכבדה אשר הונחה על הקיר ההיקפי של המוסד החינוכי הייתה שם זמן רב והפכה ממש ל"חלק מן הנוף במקום". נטען כי עובדי העמותה לא ראו בה סכנה כלל וכלל, וכאשר קיבוע הגדר הוסר לא נעשתה כל פעולה על מנת למנוע את הסכנה הבטיחותית. השופטת קבעה כי יש לייחס לעמותה את האחריות העיקרית לקרות האירוע. בפסק הדין נקבע כי המנהל מטעם העמותה הורה על פירוקה של הגדר המדוברת והשענתה באופן רשלני על הקיר ההיקפי. הודגש כי הקיבוע לא בוצע באופן ראוי ובית המשפט הגדיר אותו כ"שרלטני".
השופטת לא חסכה שבטה גם מהתנהלותו של מנהל הבטיחות אשר בדק לכאורה את המקום מטעם משרד החינוך. נקבע כי הביקורת אשר נערכה על ידי האחרון לא נעשתה אלא על מנת "לצאת ידי חובה". השופטת ציינה כי מנהל הבטיחות שימש אפוא כחותמת גומי למפגע בטיחותי חמור. "רשלנותו של מנהל הבטיחות במקרה זה עלתה כדי זלזול של ממש בחיי ילדים רכים אשר לא היו כלל מודעים לסכנה העצומה אשר רבצה לפתחם", נכתב בפסק הדין.
בנוגע לאחריות העירייה, בית המשפט הדגיש כי עסקינן בנכס השייך לה, ועל כן הייתה מוטלת עליה החובה לבדוק האם נעשו במקום שינויים אשר יצרו אי אלו סיכונים בטיחותיים. משהעירייה לא פעלה כאמור, רשלנותה הוכרה על ידי בית המשפט כעילה לחיובה בפיצויים. לסיכום, נפסקו לטובתם של ההורים פיצויים בסך כ-1.5 מיליון שקלים. נקבע כי 70% מהסכום ישולם על ידי העמותה בעלת המוסד החינוכי, 20% על ידי העירייה, והיתר על ידי משרד החינוך. כמו כן, נקבע כי היות והתביעה האישית כנגד מנהל הבטיחות במשרד החינוך התקבלה, האחרון ישפה את העמותה ב-30% מהפיצויים שישולמו על ידה.
.png)
