תא (נת') 45765-10-10
החיים בבית המשותף יכולים להיות נעימים ולהביא ליצירת חברויות ארוכות שנים. עם זאת, לעיתים קרובות למדי, פורצים סכסוכים בין השכנים. סכסוכים אלה מפרים את השלווה בבית המשותף ומגיעים לא אחת לפתחן של הערכאות המשפטיות. להלן דוגמא למקרה כאמור. מדובר בשני שכנים בבית משותף בנתניה אשר הגישו אחד כנגד השני תביעות נגדיות.
יש לכם שאלה?
התובע בתביעה העיקרית טען כי הנתבע עשה שימוש בדירתו וברכוש המשותף באופן אשר פגע בזכויותיו ובזכויות הדיירים האחרים. לטענתו, הנתבע פירק כפתורי מעליות, התקין מערכת אזעקה בעוצמה גבוהה, עשה בחדר המדרגות שימוש אישי, השתלט על גג הבניין, העביר בלוני גז ללא הסכמה, חסם את רחבת הכניסה לבניין ועוד. כמו כן, התובע ביקש מבית המשפט להוציא צו סילוק לבנייה בלתי חוקית שהנתבע ביצע לכאורה ברכוש המשותף.
הנתבע טען בכתב הגנתו להתיישנות וזאת משום שהאירועים, אשר הוכחשו על ידו, אירעו לפני שנים רבות. כמו כן, לדבריו, בחלק מהמקרים הוא פעל בתור נציג הבית המשותף ועל כן התביעה הייתה צריכה להיות מוגשת כנגד הוועד ולא כנגדו. לגופו של עניין, הנתבע הכחיש את טענות התובע מכל וכל. כמו כן, הוא הגיש כנגד שכנו תביעת לשון הרע וזאת משום שהאחרון כינה אותו, לדבריו, "נאצי" ו"גוי" ליד שכנים אחרים בבניין. הנתבע הגיש גם תביעה בגין תקיפה וזאת בטענה שבאירוע מסוים התובע זרק לעברו ג'ריקן והוא נאלץ להעדר בעקבות כך כ-24 ימים מעבודתו.
יודגש כי במקביל הצדדים ניהלו הליכים משפטיים נוספים. בהליך האחרון בעניין זה, הנתבע ודיירים אחרים בבניין הגישו תביעה כנגד התובע בגין סגירת חנייה שלא כדין והקמת עסק של אינסטלציה במקום. תביעה זו התקבלה על ידי בית המשפט ונקבע כי התובע יפרק את הבנייה ולא יוכל להשתמש בכלי מלאכה במחסן. כמו כן, נאסר עליו להפוך את החניה למחסן.
רק התביעה בגין התקיפה מתקבלת, כל שאר התביעות נדחו
בנוגע לתביעה העיקרית, בית המשפט קבע כי דינה להידחות. הודגש כי האירועים אשר צוינו בכתב התביעה אירעו לפני שנים רבות, כאשר הבניין רק נבנה. מעשים מסוימים נעשו לפני כ-11 שנה במועד בניית הבניין, ומעשים אחרים נעשו במרוצת השנים אך כאשר הנתבע פעל מתוקף תפקידו בנציגות הבית המשותף.
דהיינו, נקבע כי התובע היה צריך להגיש את התביעה בעניינים אלה כנגד נציגות הוועד ולא באופן אישי כנגד שכנו. בנושאים אחרים נדחתה תביעתו של התובע מחמת העדר הוכחה של הטענות או העדר הוכחה של נזק. לדוגמא, התובע טען כי הנתבע השתלט על הגג, אך הוכח שיש לו מפתח ושהוא יכול לעלות לגג כאוות נפשו (וכך גם הדיירים האחרים). בעניין הזזת בלוני הגז, התובע לא הוכיח מהו הנזק אשר נגרם לו כתוצאה מהעברתם של הבלונים.
בית המשפט דחה גם את טענותיו של התובע כנגד מערכת האזעקה שהותקנה על ידי הנתבע בקומה העליונה בגג. ראשית כל, מערכת זו הותקנה במקום לפני למעלה מעשר שנים, וזאת משום שעם בניית הבניין הסתובבו במקום "אנשים מפוקפקים". שנית, הוכח כי המערכת פועלת אחת לשנה והתובע הודה כי היא איננה עובדת בתדירות גבוהה או מדי יום. דהיינו, לא הוכח כי היא מהווה מטרד כלשהו.
ביקורת על התובע וחיובו בפיצויים בגין תקיפה
בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותו של התובע, הן מבחינת המגורים בבניין (הוכח שהוא איננו משלם מיסי ועד בית למרות שהוא קיבל הוראה מפורשת לעשות כן מהמפקחת על המקרקעין), והן מבחינת התנהגותו במשפט (התובע העיד באופן מגמתי ו"ניצל את הבימה שניתנה לו" כדי להכפיש את הנתבע).
מנגד, הנתבע הוכיח כי באחד הימים, כאשר הוא ביקש לצלם מפגעים בחצרו של התובע, האחרון תקף אותו והשליך עליו ג'ריקן. עדותו בעניין זה הייתה מהימנה ובית המשפט בחר לקבלה. הודגש כי כתוצאה מהתקיפה המדוברת, הנתבע נאלץ להפסיד כ-24 ימי עבודה. לא זו אף זו, הנתבע הציג את סרט הצילום שתיעד את האירוע וניתן היה לראות שהדברים שנטענו על ידו אכן התרחשו בפועל. בסופו של היום, בית המשפט פסק לטובתו של הנתבע פיצויים במסגרת התביעה הנגדית בסך 5,000 שקלים.
