הוצאה של קטין ממשמורת הוריו נחשבת לאמצעי הקיצוני ביותר אשר חוק הנוער מעניק בידי רשויות הרווחה. אי לכך, במקרים בהם מוגשת בקשה כגון דא, בתי המשפט נוטים לקבלה רק כאשר הם נוכחים לדעת ש"מוצו כל האמצעים המתונים יותר אשר קבועים בחוק הנוער". במידה ובית המשפט יהיה סבור כי הוצאת הקטין ממשמורת ההורים דרושה על מנת להבטיח את ההשגחה והטיפול בילד, ולא ניתן למנוע את ההוצאה בדרכים אחרות, הקטין יועבר למסגרת טיפולית (תחת פיקוח שירותי הרווחה).
יש לכם שאלה?
ההנחה הבסיסית בנוגע לסוגיות כגון משמורת ילדים הינה כי "מקומו של קטין הינו עם הוריו הביולוגיים". הקשר הביולוגי בין הורים לילדם הוגדר בפסיקת בתי המשפט כ"קשר דם אשר לא ניתן לניתוק". לא אחת, הודגש כי גם כאשר ההורים אינם מושלמים, הם הגורם הראשון אשר בידו להעניק לילד ביטחון קיומי ותחושת שייכות הדרושה לשם התפתחותו כאדם. במקרים בהם מונחת לפתחו של בית המשפט בקשה להוצאת קטין ממשמורת, השופטים נעזרים בחוות דעת מטעם מומחים מקצועיים.
כפי שצוין לא אחת, עיקרון טובת הילד הוא הכלל הבסיסי אשר מנחה את בתי המשפט בסוגיות הנוגעות למשמורת ילדים. מאחורי עיקרון טובת הילד עומדים שיקולים רבים ומגוונים, הנוגעים לילדים באופן כללי, ולילד הספציפי אשר עניינו מונח לפתחה של הערכאה המשפטית. כמו כן, בעת הדיון בבקשה להוצאת קטין ממשמורת, בית המשפט נעזר גם במומחים מקצועיים אשר התרשמו מהקטין, מהוריו ומהיחס ביניהם.
על פי רוב, בית המשפט יאמץ את חוות דעתם של המומחים. עם זאת, ייתכן כי שיקול דעת עצמאי יביא את בית המשפט - מסיבה מנומקת וברורה - לסטות מחוות הדעת המקצועיות. בתי המשפט קבעו לא אחת כי מומחים מקצועיים הינם כלי עזר חשוב וחיוני, אך הערכאה המשפטית לא משמשת עבורם כ"חותמת גומי".
דוגמא לפסק דין - הוצאת קטין בגין אי שיתוף פעולה עם שירותי הרווחה
להלן דוגמא למקרה כאמור. בית המשפט המחוזי בחיפה נדרש לבחון בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי אישה כנגד הוצאת בתה ממשמורתה על פי החלטה של בית המשפט לנוער. בית משפט קמא הכריז על הילדה כ"קטינה נזקקת" והורה על העברתה לפנימייה בליווי השגחה מקסימאלית ותוכנית טיפול מיוחדת. כפי שצוין לעיל, בית המשפט המחוזי, כמו בית המשפט לנוער, התייחס לחוות הדעת של המומחים אשר בחנו את המקרה. מחוות דעת אלה עלה בבירור כי "מצבה של הקטינה תחת משמורת האם היה בכי רע". הודגש כי מצבה של הקטינה היה קשה מכמה בחינות - לימודית, נפשית וחברתית.
יתרה מכך, הוכח כי כאשר הילדה שהתה תחת "כנפי" האם, היא נפגעה מינית שלוש פעמים מצד ילדים אחרים ואובחנה כבעלת סיכון להיפגע מינית בעתיד. חרף כך, האם לא פעלה כראוי על מנת להגן על בתה ובאחד המקרים היא אף לא התלוננה לגורמים הרלבנטיים.
"נראה כי האם מתקשה להתמודד עם הסיטואציה ואין היא מסוגלת לספק לבתה סביבה תומכת אשר תאפשר לאחרונה להתמודד עם הפגיעות המיניות", נכתב בהחלטת בית המשפט המחוזי, "האם גרמה לכך שבתה לא תקבל טיפול משמעותי ורציף, שהוגדר כהכרחי, וזאת כאשר היא לא שיתפה פעולה עם שירותי הרווחה". בית המשפט המחוזי הרחיב וביקש לבחון את הסוגיה ב"זכוכית מגדלת". אי לכך, הוא פנה ל"מכון שלם" על מנת שתונח בפניו תמונה אודות חייה של הקטינה.
בפסק הדין נקבע כי חוות הדעת מטעם "מכון שלם" הייתה חד משמעית. בחוות הדעת הנ"ל, מצבה של הקטינה הוגדר "קשה". כמו כן, המומחים מטעם "מכון שלם" הדגישו כי הקטינה נמצאת בקונפליקט קשה, כאשר מצד אחד המסגרת הטיפולית החוץ-ביתית טובה עבורה ומגנה עליה, ומצד שני אמה מתנגדת למסגרת זו בכל תוקף (ואף לא פועלת ביחד עם שירותי הרווחה לטובת בתה). אי לכך, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי יש להותיר את הקטינה במסגרת חוץ-ביתית.
.jpg)
