תמ"ש 14489-08-12 ע. ואח' נ' ע.
פעמים רבות, לאחר גירושין, בני הזוג נותרים חלוקים באשר למערכת החינוך בה ילמדו ילדיהם. מטבע הדברים, מדובר במחלוקת מורכבת ביותר. מצד אחד עומד ההורה המשמורן, המחנך את הילדים בביתו והדואג לסביבתם הערכית והרוחנית. מצד שני, ניצב ההורה שאינו משמורן, המבקש לשמור על הזכויות האפוטרופסיות על ילדיו. לא אחת, אין מנוס מהנחתה של המחלוקת בפני בית המשפט. להלן דוגמא למקרה כאמור.
יש לכם שאלה?
מדובר בבקשה דחופה אשר הוגשה על ידי אב, וזאת לשם רישום בתו הקטינה לבית ספר יסודי. בין ההורים ניטש וויכוח לגבי השאלה - האם יש לשלב את הקטינה בבית ספר ממלכתי (כפי שביקש האב), או שמא יש לרשום אותה לבית ספר אנתרופוסופי (כרצונה של האם). האב טען כי לאחר הגירושין הקטינה "תוזזה בעל כורחה" על פי תכתיבי האם, וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים שונים. לדוגמא, האם החליטה להשאיר את הקטינה בגן שנה נוספת, ומיאנה לאפשר לה להתחיל ללמוד בבית הספר היסודי במקום מגוריה. לטענתו, לאחר שהקטינה לא הגיעה לבית הספר ביום הלימודים הראשון, הוא גילה כי היא נרשמה - באופן חד צדדי וללא התייעצות עימו - לבית ספר פרטי ויקר. המבקש הדגיש כי בית הספר האנתרופוסופי לא התאים לקטינה מבחינת אופייה ואמה התעלמה מחובות כבדים הרובצים על בני הזוג ואשר לא אפשרו את מימונו של החינוך הפרטי.
מנגד, האם טענה כי הקטינה נרשמה, בהסכמת אביה, לגן ילדים במסגרת החינוך האנתרופוסופי. לטענתה, האב ידע היטב כי הקטינה תמשיך לקבל את החינוך המורחב והמעולה גם בבית הספר היסודי. הודגש כי גם אחיה של הקטינה לומד בגן ילדים אנתרופוסופי והדבר נעשה בהסכמתו המלאה של אביו. מבחינת עלות מערכת החינוך הפרטית, האם טענה כי מאז ומעולם האב מימן את החינוך האנתרופוסופי, ו"הורדת" הילדים לבית ספר ממלכתי הייתה עלולה להביא ל"פגיעה בהם ולגרימת נזקים חברתיים".
ביקורת על ההורים ושליחת הילדה לבית ספר ממלכתי
במסגרת ההליך בבית המשפט, השופטת ביקשה מהאב להתייחס לאפשרות במסגרתה הקטינה תלמד בחינוך הפרטי במימון מלא מצד האם. האב התנגד גם לתסריט הנ"ל, בין השאר משום שבית הספר האנתרופוסופי לא היה מוסד לימודים מוכר על ידי משרד החינוך. השופטת מתחה ביקורת על התנהלותם של הצדדים במקרה דנן אשר פגעה באופן ישיר בבתם הקטינה. יתרה מכך, לא רק שבעקבות הוויכוח הנ"ל הילדה החמיצה את יום הלימודים הראשון, אלא שמדובר היה בפעם הראשונה בבית ספר כלשהו. דהיינו, ההורים, בהתנהלותם, "גזלו" מהילדה את החוויה הראשונית והבתולית של הגעה לכיתה א' ביום הראשון ללימודים.
בנוגע למסגרת החינוך שבמחלוקת, הוכח כי בית הספר האנתרופוסופי לא היה מוסד לימודים אשר הוכר על ידי משרד החינוך. אי לכך, נקבע כי אין להכריח אב לשלוח את בתו לבית ספר שלא הוכר על ידי הגורמים הממסדיים הרשמיים. בסופו של היום, השופטת חייבה את ההורים לשלוח את הילדה לאלתר לבית הספר הממלכתי במקום מגוריה.
"יש להצטער על כך שהוויכוח בין האב והאם נעשה על גבה של הילדה וניטש בסמוך לפתיחת שנת הלימודים", קבעה השופטת בפסק הדין, "כתולדה מכך, הקטינה נפגעה בכך שהיא לא הייתה יכולה להשתלב עם פתיחת שנת הלימודים בבית הספר, כמו שאר בני גילה וחבריה. הדבר חמור במיוחד כאשר עסקינן בילדה אשר הייתה אמורה, לראשונה בחייה, להיכנס בשערי בית ספר".
