שופט בימ"ש השלום בנצרת איברהים בולוס, התיר עתה לפרסום כי דחה בקשת חברת בטוח לסילוק על הסף של תביעה לפצוי בגין פגיעה בתאונת דרכים של תובע לוקה בנפשו שנפגע קשות מרכב בעת שקפץ לכביש, בטענה כי המקרה מוחרג מתחולת החוק בגלל שהתאונה נגרמה במתכוון.
השופט קבע כי כל עוד לא נבחנה טענתו של התובע לשלילתה של הכוונה לארוע התאונתי אין להיעתר לבקשה לדחייה על הסף והורה על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי מטעם ביהמ"ש לבחינת הבנת התובע את הסיטואציה בה היה שרוי ומידת רצונו בתוצאתה.
סלע המחלוקת בין הצדדים נוגע לפרשנות החזקה הממעטת השוללת תחולת החוק בסע’ 1 לחוק הפצויים לנפגעי תאונות דרכים, הדן בארוע תאונתי שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או רכושו של אותו אדם.
רקע:
התובע יליד שנת 1972 תושב הצפון סובל ממחלת נפש קשה שבעקבותיה הוא מטופל אינטנסיבית. מצבו הרפואי הדרדר עד כדי הכרזתו כחסוי ומינוי אפוטרופוס.
הוא התאשפז מרצונו בתאריך 1.8.08 במחלקה סגורה במרכז לבריאות נפש לשם הסתכלות ואושרה לו שעת חופש בגבולותיו של המוסד.
בתאריך 3.8.08 במסגרת שעת החופש הוא עזב את המוסד והחל משוטט ברחובות על אף השמש הקופחת וכשהוא יחף. הוא הרחיק עד לפאתי עיר ובשלב זה החלו להגיע קריאות למשטרת ישראל לגבי בחור תימהוני המהלך בין הרכבים הנוסעים. כן נמסר, כי הוא ניסה מספר פעמים לקפוץ לכביש בפני רכבים נוסעים, עד אשר נפגע קשות מהרכב (-מושא תיק זה).
התובע (המשיב בבקשה) טען כי באותו שלב קריטי הוא היה שרוי בהתקף פסיכוטי חריף, ונתון תחת שליטתם של קולות אותם שמע ,ששכנעו אותו כי הינו חסין מפני רכבים ומכאן , כשהוא חדור מוטיבציה להוכיח זאת, קפץ מספר פעמים עד אשר נפגע.
המבטחת אילון, סברה כי מ דובר במקרה קלאסי המוחרג מתחולתו של החוק משום שהתובע נפגע בתאונה שנגרמה במתכוון, כאשר אירוע זה והנזקים שבאו בעקבותיו חוסים תחת כנפיה של החזקה הממעטת שבסע’ 1 לחוק .
עוד הוסיפה כי אין זה נכון לשלול באופן גורף קיומה של כוונה בשל העובדה שהנפגע לקוי בנפשו, אלא הנטל על הנפגע להוכיח כי באותו שלב קריטי הוא היה נעדר כל כושר שיפוט אף הבסיסי.
הואיל ולגישתה לתובע היה כושר שיפוט לפני ובזמן התאונה, אותו ראוי לבחון מנקודת מבט אוביי קטי בית, יהיה נכון כבר בשלב הזה להורות על דחיית תביעתו. כן הביעה התנגדות נחרצת למינוי של מומחה בתחום הפסיכיאטרי, כפי שהתובע בקש.
מהצד השני של המתרס, התובע סבר כי יהיה נכון לדחות את הבקשה ולהורות על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי מטעם ביהמ"ש לשם עמידה על מצבו הנפשי בזמנים שקדמו לתאונה.
השופט בולוס קבע כי בשלב הזה ולנוכח טענתו של התובע, נכון לבחון ולהכריע בעניין קיומן של נסיבות שפוגמות בכוונתו והמעידות על העדר או ליקוי בכושר השיפוט השוללים את מודעותו, או רצונו או שניהם יחד ואין להציב בפני הנפגע משוכה גבוהה במיוחד שתחייבו להוכיח העדר כושר שיפוט מלא בלבד, אלא כל אימת ומסתבר כי כושרו לשפוט הינו לקוי באופן שאחד מיסודותיה של הכוונה (מודעות או רציה) נשמט, אזי נכון להכיר בזכאותו לפי החוק.
השופט קבע כי כל עוד לא נבחנה טענתו של התובע לשלילתה של הכוונה אין להיעתר לבקשה לדחייה על הסף וכן כי בנסיבות יהיה נכון להיעתר לבקשה למינוי מומחה (ולדחות התנגדות חברת הבטוח) לשם עמידה על הבנתו של התובע לסיטואציה בה היה שרוי, וגם לעניין רצונו באותה תוצאה שהושגה בעקבות פגיעתו.
2959-12-08
.jpg)
