פיצוי על ביטול טיסה חזרה לארץ 17.5.2006

לפני מספר גיליונות עמדנו על ההבדל בין תביעה על פי אמנת וארשה לבין תביעה על פי הדין הישראלי כאשר עסקינן בתקלות טיסה. ממש בימים אלו קיבלתי פסק דין בעניין דומה. להלן תאור המקרה: (הערה: לאחר פסק הדין וכתיבת המאמר נכנסה לתוקף אמנת מונטריאות החל מיום 20.3.2011) 
התובעת הזמינה כרטיס טיסה אצל כלל תעופה (הנתבעת 1) ששיווקה את טיסות המוביל האווירי "סמרה איירליינס" (הנתבעת 2). סמוך למועד חזרת התובעת לארץ, התברר לה כי הטיסה חזור בוטלה. פניות רבות של התובעת לשתי הנתבעות נענו בטיפול רשלני ומזלזל דוגמת "תסתדרי בעצמך". כשנשאלה התובעת מי ישלם את עלות הטיסה חזרה לארץ, נענתה כי יאותו להחזיר לה 50% מכרטיס הטיסה שרכשה במקור בסך 280 $. בקשת התובעת שישלמו לה לפחות את עלות הכרטיס ששילמה חזרה בסך 430 $ נתקלה באוזניים אטומות והשתמטות מנטילת אחריות. על כן הוגשה התביעה.

בדיון שהתקיים בפני כבוד השופט רחמים כהן (ת.א. 17747/05 בימ"ש בת"א) טענה כלל תעופה שאינה הנתבעת הנכונה. לטענתה, היא אינה המוביל האווירי ואם יש לתובעת טענות- עליה להפנותן למוביל האווירי "סמרה איירליינס" . לדבריה, קמה ועומדת לה טענת 'ייחוד העילה' , דהיינו, אין לתבוע אלא על פי אמנת וארשה והתביעה רק נגד המוביל האווירי. (יוער במקום זה כי "סמרה איירליינס" נעלמה מהשטח ולא ניתן היה לאתרה ולהביאה לביהמ"ש).
אם הייתה מתקבלת טענת כלל תעופה , יוצא שהתובעת הייתה נשלחת לחפש אחר המוביל האווירי בעולם ומובן כח לא הייתה זוכה לראות אגורה מתביעתה. לפיכך טענה התובעת לאחריות כלל תעופה כמארגנת הטיסה ביחד ולחוד עם "סמרה איירליינס" . עובדה זו אף עלתה ממסמכי הקשר בין שתי הנתבעות. מכאן, לטענת התובעת, הפרת החוזה (אי ביצוע הטיסה חזרה) נופל על כתפיהן של שתי הנתבעות, ביחד ולחוד. עוד נטען כי במקרה זה לא חל כלל 'ייחוד העילה' וניתן לתבוע על פי הדין הישראלי הרגיל. (שכאמור, ניתן להגיע דרכו לסכומי פיצוי גבוהים יותר מאשר על פי אמנת וארשה ).
בדיון שהתנהל דחה השופט הנכבד את טענת כלל תעופה לעניין 'ייחוד העילה' וקבע "עובדות ונסיבות שלא נכנסות בגדר סעיפי האמנה, נידונות לפי החוק הפנימי של כל מדינה ומדינה" (ציטוט מבש"א 5998/01 ).
עוד הוסיף השופט כי: "דיני החוזים והנזיקין בישראל מחייבים את הצדדים לחוזה לנהוג בזהירות הראויה ובתום לב. לא מצאתי קיום חוזה אצל הנתבעת 1 וגם לא זהירות ראויה או קיום חוזה בתום לב" (עמוד 4 לפסה"ד).
על פי הראיות הסיק השופט כי כלל תעופה היא נציגתה בארץ של "סמרה איירליינס" , היא מארגנת ומשוקת את כרטיסי הטיסה שלה וקבע: "אני מוצא ללא כל סייג את אחריותה של נתבעת 2 כלפי התובעת" .
בהמשך דחה השופט את טענת כלל תעופה שהודיעה לסוכן הנסיעות על ביטול הטיסה במועד, אך סוכן הנסיעות הוא שהתרשל ולא הודיע לתובעת... . לשם כך אף הגישה כלל תעופה הודעת צד ג' נגד סוכן הנסיעות בניסיונה להסיר מכתפיה כל שביב אחריות. אך השופט הביע דעתו גם בעניין טענה זו: "טענה זו היא טענה בעלמא שדעתי אינה נוחה הימנה" (עמוד 5 לפסה"ד).
בהמשך, העביר השופט ביקורת נוקבת נגד הנתבעות ואמר: "אין זה מתקבל על הדעת שהנתבעות יתחמקו וישתמטו מחובתן להשיב את התובעת לישראל" וכן: "ניסיונה של הנתבעת 1 להתנער מאחריות מקומם... לא היה מקום לטענת נתבעת 1 לעניין זה ומוטב, שלא הייתה טוענת כך מלכתחילה".
לאור כל האמור לעיל קיבל השופט את התביעה לפיצוי כספי עבור ההוצאות המוכחות שנגרמו לתובעת עקב הרשלנות המקצועית ומחדליהן של הנתבעות. כמו כן קבע פיצוי עבור נזק לא ממוני (ביטול זמן, עגמת נפש, צער וכיו"ב).
סופו של דבר, פרשה שהחלה בדרישת התובעת שישלמו לה כרטיס טיסה חזור בסך 430 $ , הסתיימה בפסק דין לפיו הוטל על הנתבעות לשלם סך כולל של 13,700 ₪.

פרשנות משפטית:
בפס"ד זה ראינו את החשיבות להכרעה העובדתית באם התביעה תנוהל על פי אמנת וארשה, או על פי הדין הרגיל. (ועל כך הרחבנו בגיליון קודם). כמו כן יש לשים לב לקביעת ביהמ"ש לעניין אחריות משותפת של המוביל האווירי ומארגן הטיסה. אי קביעה כנ"ל יכולה הייתה להשמיט הבסיס לתביעה ריאלית שכן המוביל האווירי "נעלם" והתובעת נשארה בפועל רק מול כלל תעופה. ללא אחריות משותפת, לא היה לתובעת ממי להיפרע. (מובן שהאפשרות לצאת ולחפש בחו"ל אחר המוביל האווירי ולנהל נגדו תביעה בחו"ל איננה כלכלית).
עוד אוסיף כי לולא טענות מקוממות של הנתבעת, (כפי שצוטט לעיל מפי כב' השופט) יכול שפסק הדין היה מתון יותר נגדן. לא אחת נאמר כי בביצוע חוזה יש לנהוג בדרך ראויה ובתום לב. לא נראה כי כך נהגו הנתבעות וניתן לכך ביטוי בפסק הדין.
טור זה אינו אמור להוות יעוץ משפטי או תחליף לייעוץ כזה. הקוראים מוזמנים לשלוח תגובות או לבקש להעלות נושאים לדיון לפי הכתובת: רום נחמן, עו"ד, טשרניחובסקי 24 כפר סבא 44271 , טל: 09-7444188 פקס: 09-7444199 [email protected]
בכבוד רב,
רום נחמן, עו"ד