בהתאם להוראות סע’ 71 (ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח משולב], התש"ם-1980 החלות, מכח סעיף 353 לפקודת החברות [נוסח משולב], התשמ"ג-1983, גם לגבי הליכי פירוק, רשאי נושה להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס ו/או צו הפירוק, לפי העניין.

דרישה זו, שהינה לכאורה, פרוצדוראלית, מציבה רף קשיח שיש בו להשפיע על זכויות הנושה בהליך, ובכך הופכת לדרישה מהותית, שכן תוצאת סירוב או, מנגד, קבלת תביעת החוב באיחור משליכה הן על זכויות החייב והן על זכויות הנושים .

עם זאת, אפשר המחוקק בסיפא של הסעיף דלעיל, הגשת תביעת חוב באיחור מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנע בעל התפקיד שהנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע.

בתי המשפט שנידרשו להכריע בסוגית פרשנות הסיפא לסעיף במקרים השונים שבאו לפתחם, קבעו הלכות אשר לוקטו במאמר זה ללמד הטיפול בתביעות חוב המוגשות באיחור, לרבות קביעת נסיבות אשר עשויות להוות טעמים מיוחדים להארכת מועד להגשת תביעות חוב .

הוראות הנוהל

1. תביעת חוב שהוגשה ללא בקשה להארכת מועד, לאחר ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, תוחזר לנושה או לבא כוחו .

2. הוגשה תביעת חוב באיחור וצורפה לה בקשה להארכת מועד, תכיל הבקשה להארכת מועד נימוקים מפורטים והעובדות הכלולות בה יאומתו בהוראות בתצהיר .

3. לא פורטו נימוקים או, לחילופין, לא אומתה הבקשה בתצהיר, יוחזרו המסמכים בצירוף מכתב המפרט נסיבות ההחזרה .

4. פורט נימוקים להארכת מועד וכן אומתה הבקשה בתצהיר, תעודכן תביעת החוב במערכת המחשב ותצוין העובדה, כי התביעה הוגשה באיחור.

במקביל יישלח מכתב לנושה או בא כוחו המאשר הגשתה של תביעת החוב, אך מציין כי הבקשה להארכת מועד תידון אם וכאשר יעלה הצורך בבדיקת תביעת החוב במסגרת הליך הפש"ר .

5. קם הצורך במסגרת הליך הפש"ר בבדיקת תביעת החוב, תיבחן הבקשה להארכת מועד והנימוקים המפורטים בה .

שיקולים לקבלת או דחיית בקשה להארכת מועד

1. תביעת חוב יש להגיש בתוך 6 חודשים מיום צו הכינוס. נושה אשר ינמק הגשת תביעת חוב באיחור בהסתמך על פרסומים שהתעכבו, והגיש תביעת החוב בסמוך אחר ביצוע הפרסומים, יהווה הדבר שיקול להארכת מועד. [פש"ר 5147/04 (מחוזי ב"ש) הילר איתי נ’ הכונ"ר].

2. חייב, אשר התחייב לשלוח הודעה לנושיו על דבר מתן צו כינוס או שנקבע בצו שיפוטי כי עליו למסור הודעה לנושיו, ומסר הודעה כאמור, הנטיה תהא שלא לאשר הארכת המועד . [פש"ר 2016/01 (מחוזי ת"א) שמש ניסים נ’ אורן הראל ; פש"ר 748/90 (מחוזי מצרת) שלום גיא נ’ שרגיל ראובן].

מנגד, נושה אשר לא קיבל הודעה ויוכיח כי במהלך ששת החודשים שלאחר מתן צו הכינוס פעל כנגד החייב במסגרת ההוצל"פ או הליך שיפוטי אחר יהא מקום לשקול בחיוב קבלת בקשתו להארכת מועד. [פש"ר 148/03 מחוזי נצרת) הבנק הבינלאומי נ’ הכונ"ר].

3. לא גילה החייב נושה מנושיו, או לא דיווח על נושה בדו"ח חובות ונכסים עת הגיש הבקשה להכרזתו פושט רגל, אף כי החייב ידע דבר נשייתו של אותו נושה, תהווה העובדה עילה להארכת מועד. [פש"ר 161/02 (מחוזי נצרת) בנק לאומי נ’ אילן שלגי ; פש"ר 249/04 (מחוזי חיפה) בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ’ הכונ"ר ; פש"ר 379/97 (מחוזי חיפה) עמר נ’ כונס הנכסים].

4. מוסד מסחרי או כל גוף אחר שעיסוקו במתן הלוואות, חזקה כי מחזיק הוא במנגנון לגביית חובות ולכן אין לקבל מנושה כגון זה בקשה להארכת מועד הנסמכת על "אי ידיעה". [פש"ר 1089/04 בנק מסד נ’ עו"ד הראל].
5. אין לקבל מנושה כדוגמת מוסד ציבורי או פרטי האמון על ביצוע גבייה, בקשה להארכת מועד הנסמכת על "אי ידיעה". [בר"ע 6610/97 בנק הפועלים נ’ הכונ"ר].

6. במקרים בהם אי הידיעה מקורה בהתנהגות החייב שאינה עולה בקנה אחד עם דרישת תום הלב, לדוגמא, חייב הממשיך לנהל הליכים משפטיים או אחרים עם הנושה מבלי לידע את הנושה על דבר היותו במסגרת הליך פש"ר, אזי יהא מקום לקבל בקשת נושה להארכת מועד. [ע"א 673/87 יחזקאל סאלח נ’ דורון כוכבי ; פש"ר 2440/99 (מחוזי ת"א) קינג השכרת רכב נ’ גיא אנגלר].

7. מעשה הטעייה לנושה מצד החייב, ממנו יכול נושה להסיק כי החייב עודנו סולוונטי, יהא בו כדי להוות עילה להארכת מועד. [פש"ר 302/03 (מחוזי חיפה) ע.ס.נ מרכז אספקה ושיווק בע"מ נ’ עו"ד נפתלי נשר ; פש"ר 604/01 (מחוזי חיפה) ינאי נ’ סולל בונה ; בש"א 6444/03 (מחוזי ת"א) ציון חב’ לביטוח בע"מ נ’ הכונ"ר].

8. מחלה ממושכת של נושה, אשר מנעה ממנו מלטפל בענייניו, או יציאתו של עו"ד למילואים כשאין במשרדו עורכי דין אחרים תהווה עילה להארכת מועד. [ב"ש 1038/85 בנק צפון אמריקה נ’ עומר גלבוע ; ע"א 201/66 מונטיפיורי נ’ זלינגר ואח’ ; ב"ש 210/68 מכמורת חב’ פיתוח בתי מלון נ’ שפיגל ואח’].

9. התרשלות של נושה ו/או של בא כוחו לא תהווה עילה להארכת מועד. [פש"ר 2040/01 (מחוזי ת"א) בנק לאומי למשכ’ נ’ עו"ד אייל ארנברג ; המ’ 404/65 מקורות חב’ מים נ’ ברזילי ואח’].

10. טעות משרדית או פרשנות שגויה של הדין לא תהווה עילה להארכת מועד. [פש"ר 1021/98 (מחוזי ת"א) הבנק הבינלאומי הראשון נ’ עו"ד קאופמן ; בש"א 10284/04 (מחוזי חיפה) בנק לאומי לישראל נ’ אהוד שגיא].

11. מינוי ב"כ לנושה או חילופי באי כוח לא יהוו טעם מיוחד להארכת מועד. [בש"א 1817/07 (עליון) אברהם שנרך נ’ פלס ואח’ ; בש"א 1894/07 (עליון) רחל סופר נ’ כונס הנכסים בנק דיסקונט].

12. אין דינה של תביעת חוב מוגשת באיחור של ימים או שבועות ספורים כדין תביעת חוב המוגשת באיחור של חודשים או שנים. ככל שמשך האיחור רב יותר יזקק הנושה לטעמים מיוחדים כבדי משקל. [פש"ר 5171/04 (מחוזי ב"ש) בנק החקלאות נ’ הכונ"ר].

השיקולים שהוצגו לעיל במאמר זה אינם מהווים רשימה סגורה ויש לבחון כל איחור על פי נסיבותיו, תוך עריכת איזון ראוי בין התכלית של הליכי הפש"ר, זכויותיהם של הנושים וזכויותיו של החייב .

עו"ד טל גוטרמן