תארו לעצמכם מה היה קורה לנו אם היינו מספיקים לתלות את דמיאניוק בטרם הוכחה חפותו.

 

דבריו המנואצים של מחמוד האיראני מכחיש השואה היו מתקבלים היום בכל העולם בהבנה מלאה.

 

כל זכר השואה היה מתמוסס לגמרי. הנה, היו אומרים אנטישמים טובים, הנה התברר שעדויות ניצולי השואה הינן שקר מוחלט, אין ספק שדיוקנו של הפר האוקריאיני הנ"ל היו מתנוססת בכל הפגנה אנטי ישראלית והוא היה הופך לאייקון המוכיח שהשואה לא התרחשה, ובטח היו גם משווים בינו לבין ישו, שגם הוא הוצא להורג בגלל היהודים, לטענת הנצרות.

 

 

 

למזלנו, או כנראה היה זה נס ע"י ההשגחה העליונה, נדחה מועד שמיעת הערעור של דמיאניוק בבית המשפט העליון לאחר ששני סנגוריו הושבתו. השופט בדימוס דב איתן הושבת לחלוטין בעקבות זאת שנמצא מת לאחר שעף מהקומה השמינית של מגדל העיר הירושלמי.

 

לטעם המשטרה בגין התאבדות, לטענת אחרים, אולי זרקו אותו משם. ובלוויה שלו שפכו על עיניו של הסנגור המיתולוגי של דמיאניוק, מר יורם שפטל, חומצה מאכלת. כתוצאה מכך לא יכל הוא לעבוד זמן רב, ובזמן זה התפרק הגוש הסובייטי וכל הארכיונים באוקראינה נפתחו, ואז הסתבר שאיוון האיום האמיתי הוצא להורג כבר מזמן. וכך, בהגיע מועד שמיעת הערעור, זיכה אותו בית המשפט העליון.

 

 

 

על פניו, אם כבר, הרשעת דמיאניוק בבית המשפט המיוחד ( שהורכב משופט עליון ושני שופטים מחוזיים), הייתה מחזה אבסורד.

 

חוץ מעדויות ניצולי שואה (כשקיים חשד שהם עצמם או חלק מהם היו משתפי פעולה שתרמו להשמדת אחיהם), שהיה ספק לגבי נכונותם, כל הראיות הראו שהנ"ל אינו הנ"ל - שאיוואן דמיאניוק אינו איוואן מרצ'נקו שכונה האיום ושהפעיל את המנוע שפלט את הגזים הרעילים שחנקו את היהודים בתא הגזים. (אגב, ניצול שואה גם היה זה שהביא לזיכויו של דמיאניוק - הכוונה לאיש ששפך את החומצה על פניו של עו"ד שפטל. בלעדיו - הערעור היה נשמע במועדו ודמיאניוק היה נתלה כמו כלום).

 

 

 

 

קשה לתאר את מידת חוסר האחריות של השופטים בהרשעת איוואן דמיאניוק כאילו היה איוואן מרצ'נקו. הוצגה להם תעודה נאצית רשמית שהוכיחה שהלז, דמיאניוק, מעולם לא בקר אפילו בטרבלינקה, היכן שאיוואן האיום הפעיל את תא הגזים הקטלני.

 

הסבריו המאולצים של בית המשפט כאילו הרשויות הנאציות לא רשמו בתעודה האישית שלו את שרותו במחנה ההשמדה הזה הייתה חסרת כל הגיון, מאחר שלא ניתן היה להטיל ספק ביעילות ובסדר הגרמניים. שקריו של דמיאניוק שלא שרת כלל במחנות השמדה ושהתעודה מזויפת - נדחו ובצדק.

 

היום אנו יודעים שהוא היה כלבן ושומר במחנה ההשמדה סוביבור, והוא שקר כדי לא לאבד את אזרחותו האמריקנית שהושגה במרמה. אולם המסקנה שלהם שלמרות קיום התעודה הזו הוא איוון האיום, הייתה לא סבירה לגמרי.

 

 

אגב, שלושת השופטים שהרשיעו את דמיאניוק וכמעט גרמו לישראל ולעם היהודי לנזק שלא ניתן לתאר ולתקן, לא נפגעו. דב לוין ז"ל חזר לכהן בבית המשפט העליון, ושני השופטים המחוזיים, צבי טל ודליה דורנר, קיבלו קידום ומונו כשופטים של בית המשפט העליון. ועובדה זו בהחלט צורמת.