עובד אשר לקה בליבו או עבר ארוע מוחי בעת עבודתו לא יוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כמי שעבר תאונת עבודה אלא אם יוכיח כי המדובר היה בארוע חריג בעבודה אשר גרם למחלתו וכן שגורמי הסיכון שבו כגון , עישון , סיפר משפחתי של מחלות רלוונטיות , השמנת יתר וכו , הינם פחותים בהרבה מעוצמתו של הארוע החריג .

 

יש לזכור כי לחץ בעבודה לאורך זמן , לחץ נפשי ממושך וכו אינם ארוע חריג והטוען כי אלו גרמו לארוע שעבר לא יזכה להכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה . יש להצביע , כאמור , על ארוע חריג אשר פקד את העובד . ארוע חריג , יתכן שיהא שיאו של לחץ בעבודה , בבחינת הקש אשר שבר את גב הגמל ואף ארוע כזה יוכר כתאונת עבודה .משוכת התובע הכרה אינה מסתיימת בהוכחת ארוע חריג בעבודה .

 

לאחר הוכחתו של ארוע חריג , ממנה בית הדין לעבודה אליו מוגשת התביעה ,לאחר שבדרך כלל דוחה המוסד לביטוח לאומי את התביעה להכרה , יועץ רפואי אשר אליו מופנית שאלת משקלם של גורמי הסיכון כנגד עוצמתו של הארוע החריג . מומחה זה עלול לסיים את הליכי תביעתך אם יקבע כי גובר בהרבה משקלם של גורמי הסיכון .

 

כמו בכל מקצוע אף מדע הרפואה רחוק להיות מדוייק ולכן יש להזהר בבחירת המומחה . טעות נפוצה בקרב הנפגעים הינה לטפל לבד בתביעתם מתוך בטחון מוטעה כי מאחר ונפגעו בעבודה , תוכר תביעתם אוטומטית . טעות נפוצה היא של נפגעים אשר לקו בליבם בבית ואינם מנסים להוכיח כי התקף הלב הינו תוצאה של ארוע חריג שארע בעבודה . ליווי מידי של עו"ד הבקיא בתחום הינו הכרחי .

 

עו"ד גשרי עמיר משרד עורכי דין המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית , נפגעי תאונות דרכים ותאונות עבודה . עורכי דין מתמחים יטפלו בתביעתך .התמחות מיוחדת בנפגעי לב ומח .


עודכן ב: 19/11/2009