מתי זכאי אדם לדמי אבטלה?


לרוב אחרי סיום יחסי עובד מעביד, פונה דורש העבודה ללשכת התעסוקה לשם מציאת עבודה בתחומו ו/או במקצועו ובמקביל מגישים תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי אבטלה.


אם לשכת התעסוקה אינה מוצאת עבודה לדורש העבודה, יכול שיהא דורש העבודה זכאי לדמי אבטלה.


מי הוא מובטל?


כדי שיהא אדם בגדר "מובטל" נדרש הוא להיות מוכן ומסוגל לעבודה, אשר השלים את תקופת האכשרה, ונתמלאו בו התנאים הנוספים הקבועים בחוק.


מדוע צריך להתייצב בלשכת התעסוקה ובמקביל להגיש תביעה לתשלום דמי אבטלה?


מטרתה של לשכת התעסוקה היא למצוא תעסוקה ואילו מטרתו של המוסד לביטוח לאומי הוא לאפשר קיום מכובד למי שנפלט ממעגל התעסוקה.


דמי האבטלה משמשים כגמלה מחליפת הכנסה במטרה לאפשר לחסר עבודה לקיים עצמו בכבוד עד אשר ימצא לעצמו מקום עבודה אחר (עב"ל 20379/97 אורלי דבורה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לה 273).


מהו שיעור דמי אבטלה?


שיעור דמי האבטלה ליום מחושב באחוזים מהשכר היומי הממוצע של המובטל.


מהי התקופה לתשלום דמי אבטלה?


התקופה המרבית לתשלום דמי האבטלה תלויה בגילו של המובטל ובמספר התלויים בו. (לפירוט נוסף ניתן לעיין בחוק )
לרוב מבקשים דורשי העבודה לעבוד במקצועם, אך לא תמיד הם נשלחים למקומות התעסוקה בהתאם למקצועם.


מהי עבודה מתאימה?


על לשכת התעסוקה להציע לדורש העבודה "עבודה מתאימה" מדובר בעבודה אשר בהתאם לסעיף 165 לחוק הביטוח הלאומי , התשנ"ה - 1995, תואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו , מצב בריאותו וכושרו הגופני.


כבר נפסק, כי "עבודה מתאימה" אינה חייבת להיות העבודה האופטימלית לה מצפה דורש העבודה.


(1) העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו;


(2) השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם;


(3) העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו.


וכן נפסק , כי על מבקש העבודה לעשות מאמץ סביר ובתום לב לעבוד. (דב"ע נ"ג / 91-3 מוחמד אבו ג'אמע נ' שרות התעסוקה, פד"ע כ"ה , 297, 299).

 

הכשרה מקצועית?

 

דורש העבודה רשאי לבקש לעבור הכשרה מקצועית אם הוא חסר מקצוע או בעל מקצוע בלתי נדרש כבר לתעסוקה, בכדי שירכוש מקצוע חדש ויגדיל את אפשרויות התעסוקה שלו.


שירות התעסוקה מפנה ליועץ/ת ההשמה בכדי לבדוק אם דורש העבודה עומד בתנאים לקבל קורס.


כיצד מערערים על הודעה לאי זכאות לדמי אבטלה?


במקרה ודורש העבודה מסרב להצעת העבודה של לשכת התעסוקה, נשללת זכאותו לדמי אבטלה ועל החלטתה ניתן לערער לפי חוק שרות התעסוקה, התשי"ט – 1959.


תחילה לדורש העבודה יש אפשרות לפנות לוועדת הערר בלשכת שירות התעסוקה, כדי לערער על החלטת הסירוב. אם יתקבל הערעור, יבוטל הסירוב ודורש העבוה יקבל הודעה על הביטול, כדי שיהיה זכאית לקבל דמי אבטלה המגיעים לו.


על החלטת ועדת הערר- אם לא בוטל הסירוב, אפשר לערער לבית הדין האזורי לעבודה בהליך נגד שירות התעסוקה בתוך 12 חודשים מיום קבלת ההודעה על הסירוב.

 

לשם המחשה בלבד, דורשת עבודה ביקשה לעבוד כתופרת ואילו לשכת התעסוקה שולחת אותה לעבוד כקופאית, עת דורשת העבודה בהגינותה ובמענה לשאלות המעסיקה - הודיעה כי בתוך כמה ימים עליה לקבל תשובה להצעת עבודה, וכשתקבלה - תעזוב עבודתה כקופאית. לאור האמור, סירבה המעסיקה לקבלה לעבודה בהנמקה כי לא תוכל לעבוד כמבוקש וכמצופה.


מכאן יוצא כי, בנסיבות אלה - אין לומר כי דורשת העבודה היתה מוכנה ומסוגלת לעבודה, שכן בקשת העבודה התייחסה לתקופת זמן קצרה ומותנית ובהתאם לתשובה דורשת העבודה קיבלה "סירוב" ובהתאם לכך לא תהיה זכאית לתשלום דמי אבטלה.


כעת, דורשת העבודה זכאית להגיש ערר לועדת הערר של לשכת התעסוקה.


דורשת העבודה בנימוקיה צריכה לשכנע את ועדת הערר כי היא נפגעה והפסידה מהחלטת לשכת התעסוקה את זכאותה להמשך דמי אבטלה כתוצאה מהתנהגותה, בכך שבהגינותה הבהירה כי לא תוכל לעבוד כקופאית מאחר והיא מחכה להתקבל לעבוד כתופרת.


לו החלה דורשת העבודה לעבוד כקופאית בסופר (או במקום אחר) ולאחר כמה ימים היתה עוזבת (מתפטרת) כדי לעבוד כתופרת - גם אז לא היתה זכאית לדמי אבטלה.


מכאן יוצא כי דורשת העבודה לא ביקשה להמנע מעבודה, שאחרת לא היתה טורחת כאמור.


נפסק כי מי שצפה סיכוי לקבלת עבודה מסוימת, טובה יותר בעיניו (תנאים, שכר, תחום וכו') יעדיפנה עפ"נ עבודה שהינה פחותה בעיניו במכלול התנאים.