מי באמת אחראי לאירוע האלימות בדרבי התל אביבי?

אחרי אירועי הדרבי בתל אביב בכדורגל היו כאלו שהציגו את האירוע כ"יום כיפור" של הספורט הישראלי. לעומתם, היו אחרים שניסו לגמד את האירוע, והציגו אותו כבר חלוף, כחלק מנוף החברה האלימה של ימינו, או כעוד אירוע של אלימות בספורט בארץ ובעולם. ואולי, לכאורה, אין כל חדש תחת השמש, הרי ממש בימים אלו אנו מציינים 19 שנה לרצח ראש ממשלה במדינה שלנו.

בהמשך ישיר לאירועים אלו, יש להזכיר את זריקת רימון העשן במלחה במשחק כדורסל בעונת המשחקים 2011. זה לא היה בכדורגל, ואז הזורק הורחק לשלוש שנים ממגרשי הכדורסל. אולי כבר שם נכשלנו.

השאלה הראשונה שיש לשאול היא האם באמת מדובר "רק" באירוע נקודתי חסר משמעות או האם בפנינו כשל מערכתי? אם באמת רוצים לפתור את הבעיה אזי כל הגורמים בשרשרת המזון הזו של הספורט, החל מההתאחדות לכדורגל, הקבוצות, שחקנים, משבץ השופטים וכלה בשופט עצמו, צריכים להירתם לטיפול בבעיה המשפיעה על כל מערך הספורט בישראל.

סביב אירוע שכזה עולות שאלות נוספות: האם ההתגרות של השחקן זהבי בקהל אחרי הבקעת הפנדל היא חלק מהמשחק? האם השחקן חצה את הגבול הלגיטימי של שמחה אחרי הבקעת שער? האם האוהד שהתפרץ הוא תגובה להתגרות של זהבי בקהל? האם הכרטיס האדום הוא טעות חמורה של השופט שסבר כי לא מדובר באמת הגנה עצמית, מאחר וייתכן וזהבי במו ידיו הצית את האש? מה השפעתו של אירוע כזה על שחקן הנוער שחולם להיות זהבי? כיצד אירוע שכזה משפיע על הורה שילך מחר בבוקר לראות את הבן שלו משחק במשחק נוער?

כמו כן, האם צריך להאשים "רק" את השופטים במערכת בתי המשפט שלמעשה נתנו יד לאלימות בספורט? הרי בעבר כאשר הגיעו אליהם תיקי אלימות בספורט, כמו זורק רימון העשן במלחה, הם לא גזרו עונש משמעותי ומרתיע. יתרה מכך, הענישה עד היום בוודאי לא תרמה להרתעה בכלל, ויש אומרים שאף ההיפך: הענישה של בתי המשפט בעבירות אלימות בספורט, תרמה את חלקה לשחרור הרסן.

תהליך התדרדרות זה מזכיר את התהליך שעברה הענישה בבתי המשפט בנושא גרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים. לפני שנים, הרשעה בגרם מוות ברשלנות, לא הביאה בהכרח למאסרו של האחראי למותם של אנשים חפים מפשע, וחומרת הענישה הייתה ברף הנמוך שבנמוכים. לעומת זאת, היום רף חומרת הענישה הוא גבוה יותר והמורשע בעבירה זו עומד בפני מאסר לתקופה לא מבוטלת. ברור לכולם שתאונות דרכים היא מכת מדינה, והמבחן העומד בפני השופט בתיק תאונת דרכים עם הרוגים הינם תקופת הכליאה בלבד.

בהתאם לכך, כאשר מגיעים מקרי האלימות של הקהל בספורט לפתחה של מערכת בתי המשפט אנו עדים לתהליך של החמרה אך התהליך עדיין בחיתוליו.

השפעת האלימות בספורט על החברה 

ראשית, חשוב להבין שלאלימות בספורט ישנה השפעה רוחבית עצומה. היא משפיעה על כמות קהל המגיע לצפות בספורט במסגרת אירוע משפחתי, והיא משפיעה על מחירי הכרטיסים מאחר ועלויות האבטחה, שנשענות בעיקר על כתפי הקבוצות, עולות בעקבות דרישות המשטרה.

כמו כן, האלימות משפיעה על כך שאנשי עסקים רציניים ומוצלחים עדיין לא משקיעים בספורט או לא עומדים בתור להשקיע ולקנות קבוצות ספורט, וזאת מתוך פחד, שאינו בלתי מבוסס, שיזרקו על בתיהם רימונים; גם מפרסמים יחשבו פעמיים כיוון ששמם עלול להיקשר לאלימות.

למערכת אכיפת החוק ישנה חשיבות עצומה בעיצוב החברה, מערכת המשפט היא תחנה אחרונה בעצירת כדור שלג מתדרדר, והיא צריכה להתייחס למחוללי אירוע האלימות בספורט כאל אשמים בתאונות דרכים עם הרוגים או אפילו כפיגוע טרור.

ההנחיה למציאת פתרון נכון ויעיל מונח על שולחן וועדת משפט ספורט בלשכת עורכי הדין מזה מספר חודשים, ואף נערכו מספר דיונים בנושא.

יד המקרה, וועדת משפט ספורט בלשכת עורכי הדין בראשותי, העבירה ביום אירוע האלימות בדרבי, מבלי לדעת שזה מה שיקרה באותו הערב, המלצה למנות בכל מחוז שופט קבוע הדן בעבירות ספורט.

כיום, לפי חוק הספורט, יש שופט אחד בכל הארץ שדן בבעיות הקשורות בהעברת קטינים. עמדת הוועדה היא שדרוש שופט ספורט שידון בעבירות אלימות בספורט בזמן אמת, בין משחק למשחק יום בשבוע. בתי הדין של ההתאחדות לכדורגל עושים זאת בהקשר שלהם, אך אין להם סמכות להעמיד לדין מי שאינו חבר בהתאחדות, כמו האוהדים למשל.

הוועדה אף נתנה חלופה שבמידה ואין תקן לשופט אז ניתן למנות עורך דין העומד בתנאים הקבועים בחוק להתמנות לשופט מחוזי, להיות שופט הדן בעבירות אלימות בספורט, ולהעניק לו סמכויות של שופט לפי המודל שנעשה באנגליה.

זמינות נכונה תהווה תרומה רבה לטיפול בתופעה

זמינות נכונה בזמן אמת של מערכת בתי המשפט ברמה השבועית, וגורם ספציפי שדן באופן קבוע בעבירות אלו, כמו לדוגמא קיומו של הרכב מיוחד הדן בערעור על שומת מס הכנסה או ערעור על החלטות המוסד לביטוח לאומי, ולמעשה קובע רף ענישה ברור בזמן אמת, יהוו תרומה רבה לטיפול בתופעה. בוודאי כאשר בוועדת משפט ספורט בלשכת עורכי הדין חברים עורכי דין האוהבים ספורט ועוסקים במשפט ספורט מזה שנים רבות, וכולם פה אחד ממליצים על פתרון מסוג זה.

המצב היום הוא ששופט שדן בעבירת אונס, רצח או עבירות רכוש קשות לא מתייחס לעבירה באלימות בספורט כאל אירוע אלים כמו יתר התיקים בהם הוא דן. השופטים עדיין לא מפנימים את ההשפעה הרוחבית העצומה, ממש כפי שבעבר לא באמת התייחסו לנהג רכב כמי שמחזיק בכלי נשק העשוי להרוג.

שופטים אלו צריכים לעבור תהליך הפנמה ולהבין את חומרת מעשי האלימות. ההשפעה השלילית הרוחבית צריכה אף לחלחל לתובע המדינה במשפטים אלו, וייתכן ויש מקום להוציא נוהל על ידי הפרקליטות לפרקליטי המדינה להחמיר בדרישה שלהם לענישה בעבירות אלימות של אוהדים בספורט.

לבסוף, על שומר הסף האחרון - השופט, להחמיר בענישה. נכון, דרוש גם חינוך, ונכון שכל אחד במערכת צריך לטפל בתחום שלו, אולם למערכת האכיפה והשיפוט ישנו משקל חזק, שלא לומר מכריע. הענישה עדין לא מרתיעה מספיק ודבר לא השתנה מאז הרימון שהושלך במלחה בשנת 2011.

המודעות של התובעים מטעם המדינה בדרישות ההחמרה בענישה, המודעות של השופטים לחומרת העבירות וכן ההשפעה הרוחבית הכלכלית על ענפי הספורט השונים, על קהל אוהדים ואנשי עסקים תביא את מצב הדברים למקום טוב יותר, בכך אין ספק.