קיזוז הוא זכות המהווה סעד עצמי ידוע במשפט האזרחי. מקור הזכות לקיזוז מצוי בסעיף 53 לחוק החוזים. למעשה, זכות הקיזוז רלוונטית למצבים שבהם מתקיימים חיובים הדדיים בין צדדים. כאשר צד א' חב לצד ב' 200 שקלים, אולם צד ב' חייב לצד א' 150 שקלים – רשאי צד א' שלא להשיב לצד ב' 200 שקלים, אלא לקזז 150 שקלים מחובו לצד ב', כך שיעמוד על 50 שקלים בלבד, במקום 200 שקלים. מצב כזה של חיובים הדדיים עשוי לקרות בין היתר, גם בין עובד למעביד.

 

מתי מתקיימים חיובים הדדיים בין עובד למעביד?

 

על אף שבדרך כלל המעביד הוא זה שחייב לעובד חובות כספיים כגון שכר, גמולים, הטבות ותשלומים סוציאליים – ישנם מקרים בהם העובד חייב כספים למעביד. מצבים אלה מתרחשים בדרך כלל לאחר סיום יחסי העבודה. למשל, כאשר עובד לא הודיע הודעה מוקדמת להתפטרותו, בניגוד לחוק, חב הוא למעביד פיצויים בשווי השכר של תקופת ההודעה.

 

מצב נוסף הוא כאשר מעביד טוען כי העובד גרם לו נזק כלשהוא – למשל, באמצעות ביצוע עוולה של גזל סוד מסחרי. בה בעת, עם סיום יחסי העבודה, נותרים חובות של המעביד לעובד, כגון משכורת אחרונה, פיצויי פיטורים, פדיון דמי חופשה וכיוצא באלה. מצב זה של חיובים הדדיים מוביל לכך שפעמים רבות מעבידים טוענים לקיזוז חובם לעובד עם החוב שהם טוענים שאותו עובד חב להם. האם הדבר אפשרי?

 

קיזוז חובות בין העובד למעביד

 

דיני העבודה בישראל מגנים על העובד ומכילים זכויות עובדים רבות. הדבר נובע מתוך התפיסה שלפיה העובד הוא הצד החלש ביחסי העבודה ועל כן יש לאזן את פערי הכוחות בינו לבין המעביד באמצעות עיגון זכויות עובדים קוגנטיות בחוק.
ההיגיון אומר, שעל פי רציונאל זה, הפעלת סעד עצמי של קיזוז על ידי המעביד כנגד העובד צריכה להיות אסורה. עם זאת, חוק הגנת השכר קובע כי קיזוז חובות בין העובד למעביד אפשרי. יש לציין כי עדיין, אפשרות זו מוגבלת, לאור החשיבות שבשמירה על זכויות העובד.

 

מתי קיזוז חובות בין עובד למעביד אפשרי?

 

סעיף 25 לחוק הגנת השכר מונה את המקרים בהם מותר למעביד לנכות כספים משכרו של העובד. בנוגע לחובות, קובע החוק, כי מותר למעביד לנכות משכרו של העובד חוב לפי התחייבות בכתב של העובד למעביד, כל עוד הניכוי מהשכר אינו עולה על רבע משכר העבודה (אם מדובר בשכר האחרון לאחר סיום יחסי העבודה המעביד רשאי לנכות כל יתרת חוב מאותו שכר).

 

הפסיקה הוסיפה על כך שעל החוב להיות בסכום קצוב ואינו שנוי במחלוקת. כך למשל, אי הודעה מוקדמת להתפטרות המזכה את המעביד בפיצויי בסכום קצוב, שהוא שכר של תקופת ההודעה, עשוי לענות על הגדרת החוק. מצד שני, יתכן שהחוב שנוי במחלוקת כי לטענת העובד מדובר במקרה בו לא חלה עליו החובה להודעה מוקדמת לפי החוק.

 

יש לך שאלה?

פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר

 

בסופו של דבר, הדבר עשוי להגיע לבית המשפט, אשר יקבע כי הקיזוז לא נעשה כדין מכיוון שהחוב בפועל נמוך יותר מטענת המעביד או אינו קיים. במצב זה יאלץ המעביד המקזז לשלם לעובד פיצויים. על כן, כדאי למעביד לקזז את חוב העובד כלפיו אך ורק אם הוא בטוח בקיום החוב וכן לאחר ייעוץ משפטי בעניין.