כאשר אנו מדברים על זכויות נשים, החוק הדומיננטי ביותר הינו חוק עבודת נשים תשי"ד 1954 והתקנות של חוק זה. חוק זה בעצם מונע הפלייה לרעת העובדת. להלן מדריך לזכויות הנשים בעבודה. 


שעות היעדרות לבדיקות:

 

כאשר העובדת בהריון, יש לזכותה 40 שעות היעדרות מעבודה במשך כל תקופת ההריון לצורך פיקוח רפואי ובדיקות אצל רופאים, וכל זאת ללא כל פגיעה בשכר ובנוסף לימי המחלה שצבורים לזכותה. (עובדת בהריון אשר עובדת פחות מרבע שעות ביום עבודה בשבוע עבודה מלא זכאית להיעדר 20 שעות במשך כל תקופת ההריון).

 

מבחינת בן הזוג, יש לו אפשרות לזקוף עד 7 ימים בשנה עקב טיפולים או בדיקות הקשורות להריון בת הזוג או לידה, וזאת על חשבון ימי המחלה הצבורים לזכותו.


עובד אשר מבקש לעשות כן, ימסור הודעה למעביד שלו והצהרה חתומה וכן יצרף אישור רפואי בגין הבדיקות, טיפולים של בת זוגתו או הלידה.

 

שעות עבודה בהריון:

 

עובדת אשר נמצאת בהריון חייבת להודיע למעסיקה על ההריון עד להיותה בחודש החמישי. מרגע שבו הודיעה העובדת על ההריון, אין להעסיק אותה שעות נוספות, בשבתות ובלילות וזאת אם יש בידיה אישור רפואי, כאשר מהחודש החמישי ואילך אין להעסיקה שעות נוספות ובשבתות ובנוגע לעובדת שעובדת בלילה, במידה והיא מודיעה למעסיקה כי היא אינה מעוניינת לעבוד בלילות, אזי המעסיק לא יכול ליתן לה משמרות לילה.


החריג לאיסורים אלו הינם במידה והעובדת הסכימה לכך בכתב ואף הציגה אישור רפואי לכך שאין מניעה רפואית לכך.

 

ככל הנוגע לראיון עבודה, אין כל חובה להודיע למעביד בראיון על ההריון אלא אם מדובר בעבודה אשר אינה יכולה להתבצע על ידי אישה בהריון.

 

שמירת הריון:

 

על פי אישור רפואי, במידה וישנו סיכון רפואי לאישה ההרה או לעובר שלה הנובע מן ההריון, או עקב סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה המסכן את האישה או את העובר ועקב כך האישה נאלצת להישאר בביתה, אזי המוסד לביטוח לאומי ישלם את משכורתה.


הגימלה מהביטוח הלאומי הינה עד גובה השכר הממוצע במשק והתנאים לקבלתה הינם:

 

1. תושבת ישראל.

 

2. עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד ששה חודשים לפחות מוץ 14החודשים שקדמו ליום שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת הריון.

 

3. רופא מומחה למחלות נשים ולידה אישר בטופס מיוחד של הביטוח הלאומי שאישה הייתה בשמירת הריון 30 ימים רצופים לפחות.

 

4. העובדת אינה מקבלת תשלום בגין שמירת הריון מגוף אחר.

 

מענק לידה:

 

יולדת זכאית לקבל מענק לידה מהביטוח הלאומי רק בתנאי שילדה את תינוקה בבית חולים או שהתאשפזה בבית חולים מיד לאחר הלידה.

למענק לידה זכאיות תושבות ישראל או אשת תושב, גם אם הלידה לא התקיימה בארץ וכן גם עובדת אשר מועסקת בישראל ואינה תושבת, אך ילדה בארץ וכן אשת עובד אשר הועסק בארץ במשך שישה חודשים לפחות לפני הלידה.

 

חלילה והיולדת נפטרה, מענק הלידה יעבור לבן זוגה של היולדת או לאפוטרופוס של הנולד.

 

פיטורי אישה בהריון:

 

במידה והעובדת (עובדת זמנית, עובדה בחוזה תקופתי וכדומה), מועסקת במקום עבודתה יותר מחצי שנה, ישנו איסור על המעביד לפטרה במהלך הריונה.


במקרה שהאישה עבדה פחות משישה חודשים, החוק הרלוונטי לגביה הינו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אך החוק חל רק על מעסיקים שלהם יש שישה עובדים לפחות.

 

החוק אוסר על פיטורי עובדת אשר נמצאת בחופשת לידה ובמשך 60 ימים לאחר חופשת הלידה.

 

במידה והמעסיק מעוניין לפטר עובדת במהלך הריונה או 60 ימים לאחר שובה מחופשת לידה, הוא חייב לפנות למשרד העבודה והרווחה ולקבל היתר מיוחד, כאשר החוק קובע כי לא יינתן אישור במידה והפיטורין קשורים להריון העובדת. פיטורין אישה בהריון ללא היתר אינם תקפים.

 

ישנם מקרים בהם המעביד ממהר לפטר את העובדת לפני שתעבור חצי שנה ואז הוא לא יצטרך לבקש היתר לפטר אותה, במקרים אלו בהם ניתן להוכיח כי מדובר בשיקול לא לגיטימי וכי הליך הפיטורין מוכתם בעצם בכתם אפליה, ובמקרים אלו ניתן להגיש תביעה כנגד המעביד לפיצוי כספי בגין הליך פיטורין לא תקני ואפליה.

 

שעת הנקה:

 

לאחר הלידה וחזרה לעבודה, זכאית העובדת ל"שעת הנקה". הזכאות אינה ניתנת רק לעובדות המניקות אלא לכלל הנשים, כאשר אין מנכים שעה זאת מהשכר המגיע לעובדת.


נשים במשרה מלאה זכאיות לשעת הנקה לתקופה של עד 4 חודשים מתום חופשת הלידה (חופשת לידה – 26 שבועות לעובדת עם וותק של שנה, 14 שבועות לעובדת עם וותק פחות משנה) , כאשר ישנם מעסיקים אשר מאריכים את התקופה הנ"ל.


פיטורין לצורך טיפול בנולד:

 

עובדת לאחר לידה, רשאית להתפטר מעבודתה במשך תשעת החודשים הראשונים לאחר הלידה, ולקבל פיצויי פיטורין וזאת במידה וסיבת ההתפטרות המוצהרת שלה היא לצורך הטיפול בתינוק.

 

במקרה זה יש לראות בהתפטרותה כפיטורין ומגיעים לה כל הזכויות בדין.