כולנו מכירים את מטחנות הבשר, מטחנות הקפה ושאר המכשירים המתוחכמים לטחינת מזון אך מעטים מאיתנו יודעים כי המטחנה שנראית ככלי עבודה יעיל ובלתי מזיק בעליל היא גורם לתאונות רבות בבית ובעבודה. הילה בחורה מסורתית שהתחתנה לא מכבר, אשר קיבלה במתנה מטחנת בשר והחליטה לעשות בה שימוש להכנת קציצות לשבת, למדה זאת על בשרה. תרתי משמע.

בזמן שעמלה על הכנת הקציצות במטבח ביתה, השתמשה הילה במטחנת הבשר והכניסה בשר לפתח ההזנה בעזרת ידה הימנית, כאשר לפתע, השתחררה רשת ההגנה המפרידה בין החלקים המסתובבים של המטחנה לבין פתח ההזנה של הבשר. הילה לא הספיקה להוציא את ידה בזמן מהמכונה ואצבעותיה נתקעו בלהבי הטחינה המסתובבים. הילה הצליחה להשתחרר מהמכונה רק לאחר שאצבעותיה נחתכו, נתלשו ונשארו במטחנה. מבוהלת ודואבת רצה הילה לבעלה וביחד לקחו את המטחנה ונסעו לבית החולים על מנת שינסו להציל את מה שנותר מאצבעותיה.


מיותר לציין כי לאחר שאצבעותיה נקלעו בלהביה החדים של המטחנה לא נותר מה להציל והילה שהייתה במקצועה גרפיקאית צעירה ומוכשרת נותרה גידמת ונכה ללא יכולת לעבוד ולהתפרנס.


הילה הבינה שחייה כפי שהכירה אינם עוד, ועתה כל פעולה אפילו הפשוטה ביותר כמו צחצוח שיניה בבוקר הפכה לקשה ומייסרת.
אומנם ביטוח לאומי קבע להילה 40% נכות רפואית ו100% אי כושר עבודה, אך הסכומים המזעריים שקיבלה הילה מביטוח לאומי בקושי הספיקו לכלכלתה ולכלכלת ביתה, שלא נדבר על הוצאות השיקום הגבוהות שהפכו מנת חלקה.


הילה הבינה שהתאונה לא נגרמה באשמתה, ולא יתכן שמכשיר ביתי יהפוך בקלות לסכנה ממשית ואף אחד לא יתן על כך את הדין. על כן, החליטה הילה לבחון מי האחראי שצריך לתת את הדין על העוולה הנוראית שנגרמה לה.


תחושת חוסר הצדק שליוותה אותה והשאלות שניכרו בה, מדוע דווקא היא? איך יכול להיות שזה קרה במטבח ביתה עם מכשיר שאמור להיות בטיחותי למשתמשים בו? גרמו להילה לבחון באם יש אשם אחר שצריך לדין את הדין על העוולה הנוראית שקרתה לה.

חוק האחריות למוצרים פגומים (תש"ם-1980) קובע כי חלה חובה על היצרן לפצות אדם שניזוק בגופו כתוצאה משימוש במוצר שייצר שהיה בו פגם ועל הניזוק לא נדרשת הוכחת רשלנות או אשם מצד היצרן למעט קיום פגם במוצר.


ישנם חוקים ספציפיים למיגון מטחנות שונות המיועדות לשימוש בבית ואף חוקים נוקשים יותר בנוגע למטחנות לשימוש תעשייתי במקומות העבודה שנחקקו במטרה להגן על המשתמשים בהן.


אחד מהחוקים הינו כי פתח ההזנה של המכונה חייב להיות בעל אמצעי מגן בטיחותי כלשהו על מנת שמפעיל המכונה לא יוכל להתקרב עם אצבעותיו ל"שבלול" המכונה (הלהבים המסתובבים).


במקרה של הילה אומנם היה מגן בטיחות במטחנת הבשר אך היה בו פגם שגרם לו להשתחרר וכתוצאה מכך הילה איבדה את אצבעותיה.
לאחר שהתייעצה עם עורך דין מומחה בתחום, תבעה הילה את יצרן מטחנת הבשר שהייתה ברשותה, בית המשפט קיבל את תביעתה ופסק כי על היצרן לשלם להילה סכום פיצויים גבוה בגין נכותה.

כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי על ידי עורך דין מומחה. עם קרות התאונה עליכם לפנות תחילה לקבלת טיפול רפואי ולאחר מכן לייעוץ על ידי עורך דין מומחה העוסק בתחום, אשר יוכל לסייע לכם למצות את זכויותיכם ולהתאים את הטיפול בתיק לנסיבותיו המיוחדות.

עו"ד כרמי בוסתנאי, מומחה בדיני נזיקין ובביטוח לאומי