לא אחת עולות השאלות כיצד עורכים צוואה והאם ניתן לבטלה; מה הדין במצב בו לא נערכה צוואה וכיצד תעשה החלוקה בין היורשים; האם ניתן להתנגד לצוואה; מהי צוואה הדדית בין בני זוג והאם ניתן לבטלה; האם ילד מאומץ זכאי לרשת וכד'.


חוק הירושה קובע מי כשר לרשת ומי הם היורשים על פי דין


שימוש בהוראות חוק הירושה יעשה במקרים בהם הנפטר לא הותיר אחריו צוואה, או במקרה בו הצוואה אינה מתייחסת לכלל רכושו של המוריש וכד'.


חוק הירושה נוסח מתוך הנחה לפיה הוראותיו מתאימות לרצונות האדם הממוצע. יורשים על פי החוק יהיו אלה: מי שהיה במות המוריש בן זוגו, ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם. הצאצאים ירשו רק כאשר היורש אינו בחיים, כלומר, צאצא בנו של המוריש- ירש רק אם בנו של המוריש אינו בחיים עוד.


בן זוגו של המוריש ירש את המטלטלין ואת הרכב, וזאת אם ניהלו משק בית משותף וככל שלא ציווה הנפטר את המטלטלין ליורש אחר. המטלטלין האמורים הינם למעשה הנכסים שהיו בשימוש שוטף בבית ואשר אם ילקחו מבן הזוג היורש, יביאו לפגיעה ברמת החיים בה הורגל, כגון: מכונת כביסה, מקרר וכד'. במקרה בו לא ניהלו משק בית משותף, המטלטלין יחולקו יחד עם יתר נכסיו של המוריש.


במקרה בו הותיר המוריש ילדים, צאצאיהם או הורים, ירש בן הזוג משאר העזבון – חצי; במקרה בו הותיר המוריש אחים, צאצאיהם או סבים וסבתות, ירש בן הזוג משאר העזבון – שני שלישים; באם אין יורשים אחרים – ירש בן הזוג את הכל.


החוק קובע קדימויות בין היורשים, באופן בו ילדי המוריש קודמים להוריו והורי המוריש קודמים להוריהם. לדוגמא: במקרה של מוריש שהותיר אחריו אח ושתי בנות, כל אחת מהבנות תקבל מחצית מהעיזבון והאח לא ירש כלל.


ילד שאומץ על פי החוק, יהיה רשאי לרשת את המאמץ וכן את קרובי משפחתו הביולוגית. להבדיל מכך, קרובי המשפחה הביולוגית אינם רשאים לרשת את בן המשפחה אשר נמסר לאימוץ.


במקרה בו אין יורש על פי חוק הירושה, תירש המדינה.


פסול לרשת יהיה אדם שהורשע בנסיון לגרום למותו של המוריש או שגרם למותו (בכוונה תחילה) ואדם שהורשע בזיוף צוואת המוריש.


עריכת הצוואה וצורתה


הנחת היסוד היא כי "מצווה לקיים את דברי המת". אדם רשאי לצוות את רכושו או חלק ממנו לכל מי שיחפוץ. צוואה יכולה להיעשות באחת מהדרכים הבאות: בכתב יד, בעדים בפני רשות או בעל פה. צוואה שתערך באחת מהדרכים הללו, יטו לראות בה כצוואה המשקפת נאמנה את רצונו של הנפטר.


צוואה בכתב


הדרישות לצוואה בכתב הינן מחמירות וקפדניות במיוחד. חובה כי תכתב כולה על ידי המצווה, יוסף לה תאריך וחתימת המצווה. אין חובה כי צוואה בכתב תאומת על ידי עדים. המצווה יכול לאחסן הצוואה ברשותו או בכל מקום שיחפוץ וניתן להפקיד הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה.


צוואה בעדים


צוואה בעדים תעשה בכתב (אין חובה שתעשה בכתב ידו של המצווה), ניתן גם להדפיסה באמצעות מחשב. לצוואה בעדים יש להוסיף תאריך. דרישת התאריך הינה חשובה שכן בעזרת התאריך ניתן להוכיח שהצוואה הספציפית הינה הצוואה האחרונה שנכתבה (ולא נכתבה צוואה מאוחרת לה) וכן שהמצווה היה כשר לצוות במועד בו נכתבה צוואתו.

 

על המצווה לחתום על הצוואה בפני שני עדים (שאינם קטינים או פסולי דין) ולהצהיר בפניהם כי זו צוואתו. על העדים לאשר בכתב ידם שהמצווה הוא זה שהצהיר בפניהם על צוואתו וחתם עליה. רצוי כי החתימות תעשינה על גבי כל עמוד ועמוד. כאן המקום לציין כי צוואה בעדים אשר עד לה יהיה בעל עניין בצוואה (דהיינו – יורש או בן זוגו), תיפסל. גם צוואה זו ניתנת להפקדה אצל הרשם לענייני ירושה.


צוואה בפני רשות


הצוואה תעשה בכתב על ידי המצווה ותוגש על ידו לבית המשפט המוסמך, ואפשר גם שהצוואה תעשה בעל פה בפני בית המשפט המוסמך. הצוואה שנאמרה בעל פה ונכתבה על ידי בית המשפט, תוקרא למצווה שיצהיר שזו צוואתו. צוואה זו ניתנת להפקדה אצל הרשם לענייני ירושה.


צוואה בעל פה


צוואה זו מתאפשרת רק כאשר אדם רואה עצמו קרוב מאד למותו, והוא רשאי לצוות בעל פה בפני שני עדים. על העדים לרשום את דברי המצווה, התאריך והנסיבות בהן נאמרו, לחתום על הצוואה שנרשמה על ידם ולהפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה. במידה וחלפו 30 יום ממועד עשיית הצוואה בעל פה, והמצווה עדיין בחיים, הצוואה בטלה.


תוקף הצוואה וביטול הצוואה


תוקפה של הצוואה יכול להתבטל בקרות אחד המקרים המנויים בחוק. דוגמא: צוואה שנעשתה תחת איום, צוואה שנעשתה בטעות, צוואה שנעשתה על ידי קטין או פסול דין, צוואה בלתי חוקית ועוד. ביטול הצוואה יכול שיעשה על ידי השמדת הצוואה או עריכת צוואה מאוחרת שאינה באה רק כדי להוסיף על הצוואה הקודמת.


צוואה הדדית


החוק מאפשר לבני זוג לערוך ביניהם צוואה הדדית, במסגרתה ניתן לקבוע כי הזוכה בירושה יהיה בן הזוג שנותר בחיים או צד שלישי. צוואה הדדית ניתנת לביטול כאשר שני בני הזוג בחיים רק על ידי מתן הודעה בכתב על ביטולה.


הזכות למזונות מן העיזבון


החוק קובע כי אדם יכול להיות זכאי לקבלת מזונות מהעיזבון גם במקרה בו אינו יורש על פי דין או על פי צוואה. כך למשל, אלמנתו של הנפטר תהיה זכאית למזונות מן העיזבון במשך כל התקופה בה תישאר אלמנה, ילדיו הקטינים של המוריש, הורי המוריש אשר נתמכו בו כלכלית ועוד.


הצורך בצו ירושה וצו קיום צוואה והתנגדות למתן הצו


לא ניתן לתבוע זכויות מכח חוק הירושה ו/או מכח צוואה מבלי שניתן צו ירושה או צו קיום צוואה (לפי העניין) על ידי הרשם לענייני ירושה. צו ירושה וצו קיום צוואה מצהיר על זכויות היורשים. לאחר שהוגשה לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, תפורסם הבקשה ויקבע מועד להגשת התנגדויות למתן הצו.

 

התנגדות רשאי להגיש כל מי שיש לו אינטרס ממוני אובייקטיבי בעיזבון ועשוי ליהנות באופן ממשי מהעיזבון אם תקבל התנגדותו לקיום הצו. גם נושה רשאי להגיש התנגדות לקיום הצו בטענה כי קיום הצו יביא למצב בו העיזבון יהיה חייב כספים לצד שלישי. במקרה בו הוגשה התנגדות למתן הצו, יועבר העניין להתברר בפני בית המשפט.
 


עודכן ב: 11/07/2013