הפעם ברצוני לשתף אתכם בסיפור מתוך תיק שטיפלתי בו לאחרונה.מדובר באדם כבן 55 שיש לו מערכת יחסים רומנטית עם אישה צעירה ויש לו ממנה ילד ועוד תינוק קטן.

אותה אישה צעירה הגישה תלונה במשטרה לפיה בן זוגה איים עליה. הלקוח נחקר בתחנת המשטרה ושוחרר בתנאי הרחקה מחברתו. בהמשך הגישה המתלוננת תלונה נוספת לפיה מיד לאחר ששוחרר מהחקירה בגין האיומים - שב לביתה ואנס אותה באכזריות, ביצע בה מעשה סדום, וכל זאת כאשר היא מספר ימים לאחר לידת התינוק המשותף.

הלקוח שלי, שוטר בעברו, נעצר מיד ע"י המשטרה, הובל באזיקים לבית המשפט והמשטרה ביקשה להאריך את מעצרו ל 7 ימים. בית המשפט נעתר לבקשה באופן חלקי.

למזלו הגדול היה ללקוח שלי אליבי שניתן היה להוכיח בקלות: לאחר שהוא שוחרר מהתחנה בגין ארוע האיומים הוא שוחח שיחה טלפונית ארוכה מאוד עם גרושתו.

גרושתו של הלקוח מסרה עדות במשטרה ופלט הטלפון נבדק - הלקוח שלי שוחרר מן המעצר.

בהמשך חשפתי מסמכים נוספים, בקשה לצו הגנה שהגישה אותה מתלוננת כנגד הלקוח שלי, בגין ארועי אותו לילה, שם היא "שכחה" לספר שהיה ארוע אונס או משהו דומה, זה פשוט נשמט מזכרונה.

כמובן שהתיק נגד הלקוח שלי נסגר לחלוטין אולם צריך להבין שתלונה מסוג זה עשויה בקלות להגיע לכדי הרשעת שווא ועונש מאסר ממושך ביותר.

רק מזלו הטוב של הלקוח, בשילוב עם ייצוג משפטי נכון ואמונה בחפותו של הלקוח - הביאה לתוצאה הטובה.

ובכן, תשאלו, האם הוגש כתב אישום כנגד האשה המעלילה? בודאי שלא.

סיפור אמיתי מהחיים.