בנובמבר 2012 עבר במדינת קולורדו בארצות הברית תיקון חוק שקבע כי החזקה, צריכה וגידול של מריחואנה הינם חוקיים. נושא הגידול והמכירה של צמח הקנאביס הוסדר בחוק, נקבעו כללים, נגבו מיסים והתוצאות לא אחרו להגיע: הנתונים הרשמיים מראים כי בקולורדו (וגם בוושינגטון שהובילה מהלך זהה) חלה ירידה באלימות, בפשיעה, במקרי הרצח, במספר תאונות הדרכים הקטלניות, ואפילו באחוזי צריכת הקנאביס בקרב צעירים.


קופת המדינה מתעשרת מידי שנה בכ-40 מיליון דולרים ממיסוי, זאת לצד חיסכון של עשרות מיליונים נוספים על הוצאות אכיפה, שיטור, שפיטה וכליאה.

 

השבוע נתבשרנו על הצעת חוק של חברת הכנסת שרן השכל (ליכוד) אשר תהפוך את הצריכה האישית של מריחואנה לעבירה הנושאת בצידה קנס כספי בלבד ותבטל את הרישום הפלילי בעקבות כך.


מדובר בצעד ראשון והכרחי על מנת להפסיק את האיוולת של הפיכת כמיליון אזרחים ואזרחיות (על פי ההערכות) לעבריינים בגין מעשה נורמטיבי, לעיתים יומיומי, שאינו פוגע באיש. עשרות אלפי תיקים נפתחים בשנה על שימוש או החזקת מריחואנה. חלק גדול מהם לאזרחים נורמטיביים, עובדים, יצרנים ומתפקדים שרישום כזה מכתים את שמם הטוב, פוגע בסיכוייהם לעבוד או ללמוד במקומות מסוימים ומשית עומס מיותר על מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט העמוסים לעייפה גם כך.

 

אז מה יהיה? כל אחד יוכל לעשן חופשי?

 

ראשית, האיסור החוקי אינו מונע או מקטין את השימוש במריחואנה, כשם שהאיסור לחצות את הכביש באור אדום אינו מונע מכם לעשות זאת מידי פעם. באופן עקרוני, מה שמונע מאדם לבצע עבירה (כל עבירה) הוא הסיכוי להיתפס בעת הביצוע ולאו דווקא חומרת העונש.


הענשה של צרכני קנאביס, העושים זאת להנאתם, בדיוק כמו שתיית כוס יין, לא תגרום להם להימנע מכך. לא זו אף זו, במדינות רבות בהם התירו שימוש עצמי במריחואנה, יחד עם הסדרת הנושא בחוק עם ההגבלות הנדרשות - שיעור המעשנים דווקא ירד.

 

שנית, בהתאם לעיקרון חופש הפרט אין מניעה שכל אדם יעשה כרצונו במסגרת החוק וכל עוד הוא לא פוגע בסביבתו. היות שמדובר במעשה שאינו חוקי בשלב זה, ראוי להתאים את החוק למציאות הקיימת. החוק הקיים היום הוא בגדר גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, ומציב למעשה חלקים גדולים מאוד באוכלוסייה במעמד של עבריינים לכל דבר ועניין.

 

כמובן שצריכת קנאביס אינה מתאימה לכולם, כשם שצריכת אלכוהול אינה מתאימה לכולם. מי שירצה יוכל לעשות זאת כחוק, ומי שלא - לא.

 

ומה עם מקרים של צריכת יתר?

 

בדיוק כמו מקרים של צריכה מוגזמת של קפאין, אלכוהול, חמאה או סוכר. התמכרות אינה בעיה פלילית אלא רפואית/נפשית. הסדרת השימוש צריכה לכלול גם מחיר מפוקח, הוראות והמלצות לשימוש, מינון מומלץ ובעיקר חינוך והסברה במקום האשמה והפחדה.


כל צריכה מוגזמת של חומר מכל סוג שהוא אינה מומלצת, אך יחד עם זאת, דווקא מריחואנה היא חומר הרבה פחות מסוכן מחומרים אחרים, חוקיים, שצריכת יתר שלהם עשויה להוביל להשלכות בריאותיות חמורות בקרב המשתמש וכמו כן להביאו לידי מעשים לא חוקיים אחרים וחמורים יותר כגון מעשי אלימות ופשע.

 

לאחר כל זאת יש לזכור כי הצעת החוק שעל הפרק אינה ללגליזציה מלאה של קנאביס. צריכת הצמח והחזקתו עדיין תהיינה בלתי חוקיות, אך החוק, באם יתקבל, בהחלט יוכל להוות קפיצת מדרגה ביחס של מדינת ישראל לנושא, לשחרר אזרחים רבים וטובים מפחד רשויות אכיפת החוק ולהראות שהשד הירוק אינו נורא כל כך כפי שחשבנו בעבר. ביום בהיר, רואים מכאן אפילו את קולורדו.


מאת: עו"ד תומר אשש