תקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי במידה ותובע מעוניין להעלות בתביעתו טענה שבתחום הרפואה, עליו לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית או תעודת רופא. במקרה שלהלן, ניתן לראות כי בתי המשפט מקפידים על תקנה זו ולא יאפשרו להגיש תביעה ללא המסמכים הנדרשים. במקרה הנוכחי, מדובר בתביעה אשר הוגשה לשם שיפוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע על ידי הנתבעת. הנתבעת, מצידה, הגישה בקשה למחיקה של כתב התביעה בשל הטענה כי לא צורפה אליו חוות דעת רפואית כדין.


האם תעודת חדר מיון היא חוות דעת רפואית?


התובע ציין כי הוא עמד בדרישות הדין על ידי כך שלכתב התביעה הוא צירף תעודת חדר מיון מבית החולים שיבא שבתל השומר. לטענתו, בתחתית התעודה היו רשומות מילים אשר העניקו כביכול לתעודה זו מעמד של תעודה רפואית על פי פקודת הראיות. דהיינו, נטען כי לאחר שהרופא חתם על תעודת חדר המיון, ניתן לראות בה כתעודה רפואית הנדרשת לשם הגשת תביעת הנזיקין.

 

יש לכם שאלה?

פורום תאונות דרכים

פורום תביעות ביטוח

פורום תאונות ילדים

פורום תאונות בבית | ברחוב

 

יתר על כן, התובע ציין כי לכתב התביעה צורף גם פרוטוקול של ועדה רפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי שקבעה לתובע נכות של 5%. למעשה, התובע טען כי די בתעודה אחת אשר עמדה בדרישת התקנות וזאת על מנת שבעל הדין יוכל להביא כל ראיה אחרת שברפואה במהלכו של המשפט. הנתבעת, כאמור, ציינה כי לא הייתה בכתב התביעה כל תעודה רפואית או חוות דעת כנדרש ולכן דין התביעה להימחק.


בית המשפט קבע כי התובע מסר במהלך הדיון פסק דין לפיו אישור מהמוסד לביטוח לאומי אינו מהווה ראיה לנכונות הקביעה של הנכות, ולכן התובע רשאי לצרף כל ראיה אחרת גם אם זו לא צורפה לכתב הטענות. אכן, הדגיש בית המשפט, "אין ללמוד הפסיקה זו והתקנות קובעות שחוות דעת רפואית הינה תנאי מוקדם להעלאת תזה שברפואה". עם זאת, במקרה בו הוגשה חוות דעת מסוימת, נקבע כי ניתן להביא בהמשך המשפט ראיות נוספות. במקרה דנן, לא הייתה מחלוקת כי התובע הגיש מסמך רפואי. השאלה הייתה האם ניתן לראות בתעודת חדר המיון "תעודת רופא" כמשמעותה בתקנות סדר הדין האזרחי?

 

החלטת בית המשפט


הגדרתה של "תעודת רופא" מצויה בסעיף 24 לפקודת הראיות. על פי לשון הסעיף - "חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד ציבור ייערכו לפי הטפסים הקבועים בתוספת הראשונה או בדומה להם ככל האפשר". מעיון בתוספות, ועיון בהצהרה שהופיעה בתחתית התעודה מחדר המיון, עלה כי הנוסח לא ענה במדיוק על הנוסח הנדרש. בית המשפט ציין כי לא רק הקפדה על דיוק מילולי הובילה למסקנה שאין בתעודת חדר המיון כדי לעמוד בדרישת התקנות. נקבע כי היה בכך גם טעם מהותי. "הרופא שנותן את התעודה הרפואית צריך להיות מודע להשלכות חתימתו. הטופס של חדר המיון הינו טופס מודפס עליו חותם הרופא התורן, מבלי שהוא חותם בדיוק על ההצהרה שבתחתית העמוד. לא ניתן לדעתי על פי נסיבות העניין מהי עמדתו של החותם", נכתב בפסק הדין, "כשמילות האזהרה מודפסות בתחתית העמוד בפונט קטן, ולא ניתן לייחס להן את החשיבות הנדרשת על פי פקודת הראיות. נראה שיש טעם מהותי בדרישותיו של המחוקק".

 

בית המשפט קבע כי לא ניתן להוכיח תזה שברפואה ללא תעודה מסוימת של רופא, אך על הרופא להבין את חשיבותו ורצינותו של המסמך. במקרה דנן, צוין כי גם טענתו של התובע כי הפרוטוקול של הועדה הרפואית היה חוות דעתו רפואית דינה להידחות. בית המשפט העליון כבר קבע כי פרוטוקול אינו מהווה חוות דעת רפואית. למרות זאת, בית המשפט אינו מורה על מחיקת התביעה. ההחלטה כוללת מתן הוראה לתובע להגיש חוות דעת רפואית מטעמו בתוך 45 יום. כנראה שהרקע להחלטתו של בית המשפט הינו הרצון להימנע מסרבול מיותר של ההליך, משום שמחיקת התובענה במקרה הנוכחי לא הייתה מונעת מהתובע להגיש תובענה חדשה שוב.
 


עודכן ב: 28/05/2024