פסק דין בריכת גורדון

חוזי שכירות רבים כוללים אופציה חד צדדית שניתנת לשוכר, להאריך את תקופת השכירות בתקופה נוספת. לא אחת, פורצים סכסוכים בין הצדדים, כאשר הטענה הראשונה שמועלת בדרך כלל על ידי המשכירים הינה שהשוכרים לא מימשו את תקופת האופציה כנדרש. הנתבעת במקרה זה הייתה בריכת גורדון בתל אביב, והתובע הינו אדם ששכר חדרים מסוימים במתחם הבריכה.

יש לכם שאלה?

פורום פינוי שוכר

פורום רכישת דירה | מכירת דירה

מטרת השכירות הייתה לטובת מתן טיפולי בריאות ומסאז' לבאי הבריכה. תקופת השכירות הייתה לשנה, החל מיום 15.2.01 ועד ליום 15.2.02. כמו כן, נקבע כי לתובע יש אופציה להאריך את החוזה בשנה נוספת, בכל שנה, כך שסה"כ הוא יוכל לשכור את המבנה 48 חודשים, כלומר ארבע שנים מיום כניסתו למושכר.

טענות הצדדים

התובע טען כי החוזה בין הצדדים הוארך עד ליום 28.2.04 אולם ביום 13.11.03 הוא קיבל - לטענתו בהפתעה גמורה - הודעה לפיה הנהלת הבריכה נאלצת לסגור את המתקן באופן מיידי וזאת עד לקיץ 2004. התובע טען כי הוא נאלץ לפנות את החדרים מבלי שהצליח למצוא מקום חלופי. אי לכך, טען התובע, הוא ספג הפסדים כבדים. בריכת גורדון טענה מצידה כי סגירת הבריכה נעשתה שלא ביוזמתה אלא בעקבות הליכים משפטיים שיזמו חלק ממנוייה. עיקר טיעוניה לגופו של עניין היו כי התובע לא מימש את האופציה בין הצדדים ולכן, החוזה היה מחודש מדי חודש בחודשו ולא לתקופה של שנה. המשיכה הנתבעת וטענה כי התובע הוא שהפר את חוזה השכירות משום שהוא לא הציג רישיון עסק כמתחייב בחוזה.

החלטת בית המשפט

חוזה אופציה הינו חוזה שבו צד אחד נותן לשני אופציה והוא נשאר כבול להתחייבותו הקודמת. במקרה דנן, סעיף 5 לחוזה השכירות בין הצדדים קבע כי התובע זכאי להאריך את החוזה לשנה בהתקיימותם של שלושה תנאים:

• השוכר נתן הודעה על רצונו להאריך את החוזה 60 יום טרם סיום תקופת השכירות הקודמת.
• השוכר קיים את החיובים שלו לפי החוזה.
• השוכר העמיד לרשותו של המשכיר את הערבויות הנדרשות לקיום התחייבויותיו.

בית המשפט קבע כי נשאלת השאלה האם התובע נתן הודעת חידוש לחוזה ולכן מומשה תקופת האופציה או לא? חוזה השכירות בין הצדדים לא קבע את דרך החידוש, כלומר האם החידוש יעשה בכתב או בעל פה, לכן שתי הדרכים היו תקפות. בית המשפט ציין כי הוא האמין לתובע שזה אכן נתן את הודעת החידוש על פי מצוות הסעיף. השופט ציין כי עובדה היא שבריכת גורדון לא באה בשם תלונה לתובע במשך כל תקופת השכירות שלאחר סיום התקופה הראשונה.

כמו כן, בית המשפט דחה את טענת הנתבעת כי החוזה בין הצדדים חודש מדי חודש בחודשו. "אם בריכת גורדון הייתה מעוניינת בכך, היה עליה לתת הודעת ביטול לחוזה האופציה", נכתב בפסק הדין. יתר על כן, בית המשפט קיבל את טענתו של התובע כי בכל שנה היה מושך 12 שיקים דחויים לטובתה של הנתבעת. הדבר חיזק את העמדה כי חוזה האופציה מומש.

לגבי טענתה של בריכת גורדון כי התובע לא עמד בתנאים לקבלת רישיון. בית המשפט קבע כי דין טענה זו להידחות. "התובע פעל לקבלת רישיון אבל קבלתו התעכבה בגלל ביורוקרטיה. המסקנה המתבקשת הינה שהנתבעת הפרה את החוזה בין הצדדים, וכן כי אין עומדת לה טענת סיכול או כח עליון שמנע ממנה לקיים את החוזה", קבע השופט.

חישוב הנזק

הנזקים של התובע הוגבלו לתקופה של חודשיים וחצי משום שזאת התקופה בא הוא היה זכאי להישאר במושכר בכל מקרה. הוא תבע נזק בסך 32,661 ₪ אשר כלל אובדן הכנסה בגין הפסד עבודה, אובדן הכנסה עקב חיפוש מקום חלופי וערך ההשקעה במושכר. בית המשפט ציין כי התובע לא צירף מסמכים שיתמכו בתביעתו. אי לכך, נזקו הוערך על דרך האומדן והועמד על 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. נוסף לכך, נפסקו לטובתו של התובע 3,000 ₪ הוצאות משפט.