תביעה בגין רשלנות רפואית בטיפולי הפריה חוץ גופית - אובדן עוברים

בתביעות רשלנות רפואית אשר עוסקות בנזקים לא ממוניים, התובע צריך להוכיח כי המוסד הרפואי התרשל כלפיו וכי נגרם לו נזק, גם אם מדובר בנזק נפשי. במקרה שלהלן נתאר תביעה שהוגשה נגד מוסד רפואי בגין התרשלות בטיפול שנעשה לתובעת בעת הפריה חוץ גופית. התובעים במקרה זה היו בני זוג שעברו טיפולי הפריה אצל הנתבעת בשנת 1994. התביעה עסקה באחריותה של הנתבעת לאובדנם של שני עוברים, ולאחריותה ברשלנות בשל אי שמירה על העוברים הנותרים באיכות טובה.

יש לכם שאלה?

פורום רשלנות בלידה

פורום רשלנות רפואית בניתוח

התובעת אושפזה בשנת 1994 לשם שאיבת שלושים ושלוש ביציות שנועדו להפריה. לאחר טיפולי הפריה, הופרו 16 ביציות בסה"כ. בניתוח אשר נערך לתובעת לאחר מכן, הוחזרו לגופה 4 מתוך 16 העוברים שהופרו. לאחר הריון ודילול עוברים, נולדו לתובעת זוג תאומים. תשע שנים מאז ביצוע טיפולי ההפריה, התובעים פנו לנתבעת וביקשו לקבל לידיהם את המבחנות בהם אוחסנו יתר העוברים המופרים. אז הסתבר להם שבמבחנות נשמרו 10 ביציות בלבד, וגם אלו הגיעו לאיכות ירודה ולכן לא היו מתאימות להשתלה.

טענות הצדדים

התובעים טענו בכתב תביעתם כי הנתבעת איבדה שתי ביציות מופרות. כמו כן, הם טענו כי ברשלנותה של הנתבעת, נפגעה גם איכותן של שאר הביציות. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי בזמנו הרופא המטפל בחן את הביציות, והחליט להקפיא רק עשר מהן משום ששתיים היו באיכות ירודה. נטען כי רק בגלל טעות אנוש החלטה זו לא נרשמה במסמכים הרפואיים. לגבי שאר הביציות, הנתבעת טענה כי לא הייתה הבטחה שהן יתאימו להשתלה לאחר תשע שנים.

סוגיית אובדן שני העוברים

בית המשפט ציין כי על פי הרשומות הרפואיות, הוקפאו 12 ביציות. הרופא אשר הורה על הקפאתן של עשר ביציות בלבד, ציין כי הוא "לא זוכר למי הוא נתן את ההוראה לפעול כאמור". נוסף לכך, על פי חוות הדעת אשר הוגשה מטעם התובעים (ואשר הסתמכה על דו"חות מעבדה באשר לאיכות הביציות בתקופה הרלוונטית), עלה כי כל 12 הביציות המופרות היו באיכות טובה.

המסקנה מכאן הייתה שאיכות העוברים טרם הקפאתם הייתה טובה. דהיינו, לא הייתה תמיכה לטענה ששני עוברים היו באיכות נמוכה. גם המומחה מטעם הנתבעת אישר כי ההקפאה בוצעה רק בעוברים שאינם פגומים וכאלו שהתפתחותם תקינה. בית המשפט הוסיף וקבע כי הנתבעת לא הביאה אף ראייה אשר הייתה יכולה לתמוך בכך ששני עוברים התפוגגו במבחנה. מכל האמור לעיל, בית המשפט הגיע למסקנה שהתובעים הוכיחו את טענתם כי הנתבעת התרשלה בכך שאיבדה שני עוברים.

רשלנות באשר לשאר העוברים

הנתבעת התחייבה לשמור על העוברים לתקופה של חמש שנים. אולם, מנסיבות העניין עולה שהנתבעת הסכימה לשמור על העוברים גם תקופה ממושכת יותר. אי לכך, נקבע כי היא הייתה אחראית לשמור על איכותם. בית המשפט קבע כי התובעים לא הצליחו להוכיח את עניין ההתרשלות בעניין זה. אף המומחה מטעמם קבע כי לא ניתן לקבוע את ההתרשלות באופן השמירה על העוברים. אומנם התובעים העלו השערות שונות, אולם לא עלה בידם "לעמוד בנטל ההוכחה בעניין הטיפול הראוי והפרתו בנוגע לשימור העוברים".

בית המשפט קבע כי לא כל כשלון או תקלה בטיפול רפואי מעידים על מעשה רשלנות. להיפך, צריך להוכיח נסיבות מיוחדות אשר הצביעו על התרשלות כאמור. "טיפולי הפריה חוץ גופית הם הישג טכנולוגי מרשים, אולם לא ייתכן כי כל חוסר הצלחה יחשב לרשלנות של הצוות המקצועי. הטכנולוגיה ברמתה כיום אומנם מביאה לתוצאות טובות, אך היא אינה מושלמת ואיכות העוברים תלויה גם בגורמים חיצוניים שאינם בשליטת המוסד", נכתב בפסק הדין.

לסיכום, בית המשפט קבע כי הנתבעת אחראית לאיבוד שני עוברים מהעוברים שהופרו. התביעה במקרה דנן עסקה בנזק לא ממוני, נזק נפשי, שכן לא נגרם נזק גופני לאף אחד מהתובעים, פרט לעוגמת הנפש הרבה שנגרמה להם. לאחר שקלול הנתונים בית המשפט פסק לתובעת ובעלה נזק גלובאלי של 70,000 ₪ בתוספת 15% שכ"ט עורך דין ומע"מ.