פסק דין בתיק פלילי בנושא איכות הסביבה ודיג בלתי חוקי בשמורת אכזיב

שמורת טבע הינה חבל ארץ אשר הוגדר ככזה על מנת לסייע בשמירה על המרקם העדין הנמצא בו בין החי, הצומח והדומם. בין השאר, אחת הדרכים של המחוקק להעניק הגנה לטבע הינה באמצעות ייעוד שטחים כשמורות טבע או גנים לאומיים, על פי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה. חוק זה מגדיר אזורים שונים על פי רמת השימור שהוא מעוניין לתת להם, וקובע פעילויות שונות האסורות בהם. דיג הינו אחת הפעולות המוגבלות על פי חוק זה. פגיעה בשמורת טבע עלולה להיות עבירה פלילית. להלן דוגמא.

יש לכם שאלה?

פורום כתב אישום

פורום רישום פלילי

פסק הדין הנדון עסק בנאשם אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין ארבע עבירות: פגיעה בשמורה בניגוד לתקנה 9 לתקנות גנים לאומיים ושמורות טבע (איסור פגיעה בערכי טבע מוגנים וההגנה עליהם) וסעיף 57(ב) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, דיג בשמורה בניגוד לתקנה 4(א) לתקנות וסעיף 57(ב) לחוק, הכנסת חוט דיג לשמורה בניגוד לתקנה 5 לתקנות וסעיף 57(ב) לחוק ואי ציות להוראות הרשות ופקחיה בניגוד לתקנה 13 לתקנות וסעיף 57(ב) לחוק.

דיג לא חוקי בשמורת אכזיב

הנאשם עסק בדיג באמצעות חוטי דיג בשמורה הימית אכזיב – ראש הנקרה, וזאת למרות השילוט האוסר על כך אשר מוצב בשמורה. לדברי פקחי רשות הטבע והגנים, הנאשם סרב להזדהות בפניהם ולהישמע להוראותיהם. רשות שמורות הטבע, התובעת, טענה כי מעשיו של הנאשם היוו פגיעה בשמורה וכי לנאשם לא היה היתר דיג. הנאשם הודה באופן חלקי בפרטי העבירה, אך טען כי במקום היה שלט המתיר דיג באמצעות חכת "מקל" ואוסר דיג בעזרת רובה או רשת. הנאשם טען כי לא היה איסור דיג עם חוטים. בנוסף, הנאשם טען כי אין הבדל בין דיג בעזרת חכת מקל ודיג עם חוטים. עוד צוין בעדויותיהם של הפקחים, כי הנאשם סרב להזדהות בפניהם, איים על הפקח, נסע מהמקום וסרב לעצור עד שנעצר על ידי ניידות משטרה שהוזעקו על ידי הפקח.

ביהמ"ש קיבל את עדות הפקחים, שלטענתו, הותירו עליו רושם מהימן. השופט ציין כי הנאשם לא הצליח לסתור את עדות הפקח ולא הביא כל ראיה המאמתת את טענתו בדבר אי קיומם של שלטים במקום. ביהמ"ש קבע כי על השלט שהוצב בשמורת הטבע צוין מפורשות שהדיג באזור אסור, למעט דיג בחכות מקל מהחוף בלבד. השופט ציין את חשיבותו של האיסור על הדיג בשמורה, והדגיש כי הוא נועד למנוע פגיעה בערכי טבע מוגנים המצויים בשמורה.

כמו כן, ביהמ"ש לא קיבל את טענת הנאשם לפיה אין הבדל בין דיג בעזרת חכת מקל ודיג בחוט, וזאת בהתבסס על עדותו של פקח השמורה. לטענת הפקח, איסור על דיג בחוט נועד למנוע פגיעה במינים מסוימים החיים בשמורה. הפקח המשיך והסביר, כי דיג בחוט פוגע ומסכן מינים הרגילים לחיות במרחק של יותר מ – 150 מטרים מהחוף. לעומת זאת, החוט המשמש לדיג בחכת מקל אינו מגיע למרחקים אליהם מגיע חוט ללא מקל, ולכן הותר דיג מסוג זה.

ביהמ"ש עסק בפסק הדין בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, וקבע כי אחת הדרכים של חוק זה להגן על הטבע הינה באמצעות ייעוד שטחים כשמורות טבע או גנים לאומיים. השופט ציין כי מבחינת דירוג ההגנה על ערכי הטבע, מוענקת ההגנה המחמירה ביותר על ידי הכרזת שטח כשמורת טבע. חלוקה זו, לדברי השופט, תומכת במתן פירוש מצמצם ביותר להיתר הניתן לפעילות נופש כגון דיג בשמורות טבע. בסיכומו של דבר, ביהמ"ש קבע כי הנאשם פעל בניגוד לחוק ולתקנות כאשר דג באמצעות חוט ללא חכת מקל, והרשיע אותו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.