לא פעם אנו שומעים, ובייחוד בשנים האחרונות, על מקרי דקירות בין נערים. במקרים אלו עומדת בפני בית המשפט, אשר בא לגזור את דינו של הקטין הדוקר, תמונה לא פשוטה. מחד, על בית המשפט להתחשב בכך שמדובר בקטין אשר כל חייו עוד לפניו. מאידך, בית המשפט צריך להשית על הדוקר ענישה משמעותית על מנת להרתיע אחרים מביצוע מעשים דומים ועל מנת לגמול לקטין הדוקר על מעשיו. הפרשה הנדונה עוסקת בכך.
יש לכם שאלה?
הנאשם, קטין כבן 18, הורשע לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירת ההריגה, עבירה לפי סעיף סעיף 298 לחוק העונשין. על פי עובדות המקרה, הנאשם נפגש עם שני חבריו בשעות הערב. במפגש זה הם שתו משקאות אלכוהוליים, כאשר במהלך הערב הנאשם ניגש לחצר בניין והוציא משם סכין בעלת אורך להב של 8 ס"מ והטמין אותה במכנסיו. המנוח וחבריו גם כן שתו באותו הערב משקאות אלכוהוליים.
במהלך הערב הנאשם וחבורתו פגשו את המנוח וחבורתו ולאחר החלפת דברים החלה להתפתח בין הצדדים תגרה. במהלך התגרה הוציא הנאשם את הסכין שהטמין במכנסיו ואיים על חברי החבורה השנייה על מנת להרתיע אותם. בהמשך אותו הערב שתי החבורות נתקלו אחת בשנייה שוב, אלא שבתגרה זו דקר הנאשם את המנוח וגרם למותו. בהליך זה התכנס בית המשפט על מנת לגזור את דינו של הנאשם.
תסקיר שירות המבחן
הנאשם היה בעל עבר פלילי קודם שכלל עבירות של הכשלת שוטר, התנהגות פסולה במקום ציבורי, תקיפת שוטר וניסיון לתקוף שוטר.
מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם, קטין בן כ-18 שעלה לארץ מאתיופיה, היה בעל דימוי עצמי נמוך. לפיכך, הוא היה עלול בקלות להיגרר אחר מעשי אחרים. כמו כן, צויין כי הנאשם התקשה לקבל מרות במהלך לימודיו בבית הספר ונהג להגיב בכעס וגידופים. הנאשם הביע בפני שירות המבחן שחשש לחייו במהלך התגרה והאירוע וכי הוא היה תחת השפעת אלכוהול ולא חשב על השלכות מעשיו. בתסקיר גם סופר על עברו הפלילי של הנאשם, ובלשון בית המשפט: "שירות המבחן פירט בתסקיר את מסכת החקירות הפליליות שנפתחו כנגד הקטין, החל ממספר תיקים אשר נסגרו מחוסר ראיות, עבור לתיק שבו נדון להתחייבות כספית ללא הרשעה ונדון לשל"צ, וכלה בעבירות סמים והחזקת סמים שבגינם הוא אמור לתת את הדין בחודשים הקרובים". שירות המבחן המליץ על מסגרת סגורה לנאשם, בדמות של מעון נעול, אך נמנע ממתן המלצה טיפולית בעניינו של הקטין.
גזר הדין
בית המשפט בחן מהו המשקל שהיה ראוי לתת לגילוי הצעיר של הנאשם בנסיבות המקרה, והזכיר את פרשת גורדון בה נאמר: "אותם צעירים הנושאים סכינים על גופם ונועצים אותם בגופו של הזולת, אינם תמיד ובהכרח עבריינים מועדים. במקום שהנאשם הוא נער בלא עבר פלילי מתלבטים בתי המשפט לא אחת אם לגזור על הצעיר עונש מאסר, שמא יחבור בבית הכלא לעבריינים מועדים ויצא מבית הכלא עבריין. התלבטות זו התלבטות אמת היא, התלבטות ראויה, ואולם מגיפה שפשתה במחנה היא כה קשה וכה ממאירה עד שבתי המשפט חייבים להעלות את תרומתם למלחמה בה על דרך ענישה מרתיעה וענישה מרתיעה בהקשר הדברים פירושה הוא - שליחתו של נאשם לבית האסורים."
הודגש כי היה מדובר במקרה חריג בו הקטין הצטייד בסכין במהלך הערב, בו שתה משקאות אלכוהוליים טרם המפגש עם חבורת הנערים השנייה. מכך בית המשפט למד כי לא היה מדובר בתגרה סתמית בין שתי חבורות של נערים.
לאור כל האמור, בית המשפט השית על הנאשם 12 שנות מאסר בפועל, שנתיים של מאסר על תנאי וחילוט ההתחייבות הכספית עליה היה חתום הנאשם בהליך פלילי קודם.
.JPG)
