על פי תקנות סדר הדין האזרחי, לבית המשפט סמכות להורות על דחייה או מחיקה על הסף של תביעה בהתקיים תנאים מסוימים. לפי ההלכה המשפטית, יש לעשות שימוש בסמכות זו רק במקרים חריגים. זאת על מנת שלא לפגוע בזכות הגישה לערכאות של מי מהצדדים. דוגמא לבקשה למחיקה על הסף ניתן לראות בפסק הדין דנא.
יש לך שאלה?
במקרה דנן, הוגשה לבית המשפט בקשה למחיקה ודחייה על הסף של תביעה לפיצויי נזיקין שהוגשה על ידי המשיבה. על פי עובדות המקרה, המשיבה ואחיו של המבקש נישאו זה לזו בשנת 1987. בשנת 1999, המשיבה הגישה תביעת גירושין נגד בעלה, אשר הוכר כלוקה בנפשו ואושפז במוסד לחולי נפש. כתוצאה מאשפוז זה, מונה לו אפוטרופוס לדין שייצג אותו בפני בית הדין בתביעת הגירושין.
לאחר דיון בנוכחות המשיבה והאפוטרופוס, בית הדין הרבני דחה את תביעת הגירושין וקבע שבנסיבות המקרה לא היה ראוי לחייב את הבעל במתן גט. מאחר שבעלה של המשיבה סירב להעניק לה גט מרצונו החופשי, היא עתרה לפיצוי בנזיקין. בעקבות עתירה זו, הוגשה הבקשה דנן. יש לציין שתביעת הפיצוי הוגשה כנגד בעלה של המשיבה וכנגד אחיו, אשר הגיש את בקשת המחיקה.
טיעוני הצדדים
לטענת המבקש, היה על בית המשפט להורות על מחיקת התביעה נגדו בשל חוסר עילה. זאת מאחר ולא הייתה לו כל השפעה על בעלה של המשיבה בהחלטתו שלא להעניק למשיבה גט. בנוסף, נטען שמכוח פסיקת בית הדין הרבני, בעלה של המשיבה כלל לא היה מחויב להעניק לה גט. בנוסף, הודגש שהמבקש לא מונה כאפוטרופוס של בעל המשיבה ולכן בין הצדדים לא הייתה יריבות.
מנגד, המשיבה טענה שהמבקש התרשל כלפיה בכך שמנע מאחיו לתת לה גט. לכן, הייתה לה עילת תביעה נגדו. לשיטתה, עילת תביעה זו קמה גם ללא מתן פסק דין שחייב את בעלה להעניק לה גט ודי היה בכך שהמבקש השפיע על האח והסית אותו כנגד המשיבה. לטענת המשיבה, לולא התערבות המבקש במערכת היחסים, בעלה היה מעניק לה גט שנים רבות קודם לכן.
דחיית בקשת מחיקת התביעה על הסף
בפתח הדיון, השופט ציין שמחיקת תביעה על הסף הייתה בגדר אמצעי חריג, שננקט רק מקום בו לא היה קיים כל סיכוי, קלוש ככל שיהיה, כי התובע יצליח בתביעתו. לפיכך, נקבע שבמקרה זה, למרות קביעת בית הדין הרבני לפי לא היה מקום לחייב את הבעל במתן גט למשיבה, הייתה לאחרונה עילת תביעה נזיקית. כלומר, קביעת בית הדין הרבני לא הובילה להשמטת בסיס תביעת המשיבה.
עם זאת, בנסיבות המקרה לא היה ברור האם בעלה של המשיבה היה כשיר להעניק לה גט והאם בגין מצבו נדחתה בקשתה בבית הדין הרבני. כך או כך, השופט קבע ששאלת כשירותו של בעל המשיבה הייתה טעונת הוכחה, והיה ראוי לאפשר לאחרונה להגיש חוות דעת בעניין זה, על מנת לקבוע את אחריותו הנזיקית כלפיה. השופט ציין ששאלת כשירותו של בעל המשיבה הייתה בבסיס התביעה נזיקית ורק לאחר קביעת מסמרות בעניין, ניתן לקבוע האם הייתה קיימת יריבות בינה לבין המבקש.
עם זאת, באשר לשאלת היריבות, השופט ציין שבעובדה שהמבקש לא היה האפוטרופוס של בעל המשיבה לא היה בכדי להוכיח היעדר יריבות בין הצדדים. לסיכום, נקבע שכל טענותיו של המבקש היו טענות שהיו ראויות לבירור במסגרת התביעה המרכזית ולא היה בהן די על מנת לבסס היעדר עילה או יריבות שהצדיקו את מחיקת התביעה על הסף. בסופו של דבר, השופט דחה את בקשת הדחייה והמחיקה על הסף.
עודכן ב: 04/11/2012
