רשלנות רפואית היא עילת תביעה השייכת למסגרת הנורמטיבית של עוולת הרשלנות הכללית, המוסדרת בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין. כאשר רופא מתרשל בתפקידו ומעניק טיפול קלוקל לפציינט, רשאי האחרון להגיש תביעה בעילה של רשלנות רפואית. מטבע הדברים, התביעה תתקבל רק במידה והרופא אכן התרשל בתפקידו, וכתוצאה מרשלנות זו נגרם למטופל נזק גופני או נפשי.

 

יש לכם שאלה?

פורום רשלנות רפואית בניתוח

פורום רשלנות רפואית בלידה

פורום נזיקין


לפנינו פרשה אשר נדונה בבית משפט השלום שבחיפה. מדובר היה בתביעת רשלנות רפואית, אותה הגישה התובעת, אישה אשר עבר הפלה באחד מבתי החולים בעיר חיפה. במהלך ההפלה סבלה התובעת מדימום מסיבי אשר חייב את העברתה לבית חולים אחר, ביצוע ניתוח חירום ואשפוז למשך 8 ימים. לאור זאת, המטופלת תבעה את הרופא שביצע את הליך ההפלה וכן את בית החולים בו בוצעה הפעולה דנן.


טענות הצדדים


התובעת טענה כי הסיבה לדימום המשמעותי ממנו סבלה לאחר ההפלה הייתה העובדה שנטלה כדורים מסוג רפזאל. נטען כי הרופא המטפל ידע על כך שהתובעת מטופלת ברפזאל ולמרות זאת לא ביקש ממנה להפסיק את נטילת הכדורים עובר לביצוע ההפלה. בהמשך לכך, נטען כי הדימום נגרם כתוצאה מרשלנותו של הרופא המטפל. זאת מאחר ולא מנע את לקיחת הכדורים שגרמו לכאורה לדימום המסיבי. את טענותיה אלו תמכה התובעת בחוות דעתם של מומחים רפואיים.


מנגד, הנתבעים, בית החולים והרופא המטפל, טענו כי לא הוכח כל קשר בין תרופת הרפזאל לבין הדימום אשר נגרם לתובעת. בהמשך לכך, נטען כי מאחר ולא היה ידוע על קשר בין נטילת התרופה לבין דימום, לא בספרות הרפואית ולא בפרקטיקה, הרי שלא הייתה כל התרשלות. יתרה מזאת, נטען כי גם רופא קפדן וזהיר במיוחד לא היה ממליץ להפסיק את נטילת התרופה. גם טענותיהם אלו של הנתבעים נתמכו בחוות דעתו של מומחה רפואי.


דחיית התביעה


השופט בחן את נסיבות המקרה, האזין לעדויות הצדדים ולמומחים מטעמם ומסר את הכרעתו. בראשית הדברים, השופט קבע שחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם של הנתבעים הייתה עדיפה. מומחה זה סבר שלא היה קשר בין תרופת הרפזאל לבין פגיעה בצימוד טסיות הדם, או במנגנון הקרישה. לפיכך, נפסק כי הדימום התרחש מסיבה שלא הובררה עד אותה העת , אך נראה כי התרופה אותה נטלה המטופלת לא העלתה ולא הורידה בעניין זה.


יתרה מזאת, נפסק כי מאחר ולא נמצא קשר מדעי בין התרופה לבין דימומי יתר, הרי שרופא מיומן וסביר לא היה אמור להפסיק את נטילת התרופה בטרם בוצעה ההפלה. לאור כל זאת, בית המשפט מצא שלא הייתה כל התרשלות, ולכן התביעה נדחתה ועל התובעת הושתו הוצאות שכרם של המומחים מטעם הנתבעים.