דחיית בקשת "איקאה" לעיכוב פסק הדין כנגדה

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין המבטל זכייה במכרז
עיכוב ביצוע של פסק דין או החלטה אחרת היא סמכות המוקנית לבית המשפט מכוח תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי. הסיבות לעיכוב ביצוע הן החשש משינוי עובדות ונסיבות אשר יגרמו לכך שמצב הדברים בשטח ישתנה במידה כזו אשר תסכל את הפיכת ההחלטה בערעור. לדוגמה, אדם זכה בתביעה במסגרת סכסוך בעלות על חנות, ולצד השני ידוע כי בכוונתו לסגור את החנות, לכן גם אם יזכה הצד המפסיד בערעור ויקבע כי החנות שייכת לו, הרי שהחנות כבר חדלה מלהתקיים. בכדי למנוע תוצאות בלתי רצויות מן הסוג הזה קיים המכשיר המשפטי של עיכוב הביצוע.
תיאור המקרה
להלן בקשה לעיכוב ביצוע החלטה הפוסלת את זכייתה של חברה במכרז ציבורי, אשר נדונה בבית המשפט. הפרשה החלה בעת שחברה לממכר מוצרי בית זכתה במכרז ציבורי של מנהל מקרקעי ישראל. הוכרע בהליך קודם כי זכייה זו הייתה שלא כדין, עקב העובדה שהזוכה ידעה פרטים שלא היו ידועים לשאר המשתתפים במכרז. לאור זאת, נקבע כי הייתה הפרה של כללי השוויון וההגינות במכרזים ועל כן דינה של הזכייה להתבטל. מאחר והחברה המבקשת כבר החלה בהליכי בנייה, קיום פסק הדין, קרי, העברת הזכייה במכרז לגורם אחר, היה יכול לגרום להפסדים גדולים, ועל כך הבקשה לעיכוב ביצוע.
טענות הצדדים
המבקשת טענה כי בהחלטה לביטול תוצאות המכרז נפלו פגמים מהותיים, אשר יתוקנו בערעור שהוגש. לפיכך, ראוי היה להשהות את ביצוע ההחלטה עד אשר יתברר הערעור, שאם לא כן יגמרו למבקשת נזקים כבדים.
דיון והכרעה – הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה
בית המשפט בחן את טענותיה של המבקשת, סקר את הדין החל ונתן את פסיקתו. ראשית בית המשפט ציין כי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בעל דין שזכה בדין, רשאי להנות מפירות זכייתו ללא כל שיהוי. עם זאת, ניתן לעכב ביצוע החלטה במידה וסיכויי הערעור להתקבל הינם גבוהים ויהיה קושי רב להשיב את המצב לקדמותו. בית המשפט הקדים ואמר כי במקרה דנן לא כך היו פני הדברים. לאחר מכן, בית המשפט ציין כי בשעה שבדיני מכרזים עסקינן, הרי שלרוב הנזק שיגרם לצד המפסיד באי עיכוב הביצוע יהיה כספי בלבד, ומשכך הפיך. לא זו אף זו, בית המשפט הדגיש כי גם במידה והנזק היה בלתי הפיך, הרי שיש לבדוק את הפגיעה שתגרם הן לצד המפסיד באי עיכוב הביצוע והן לצד הזוכה שביצוע ההחלטה לטובתו יעוכב. בית המשפט אף ציטט פסיקות קודמות אשר לימדו כי דרך כלל יש להעדיף את הפגיעה בצד המפסיד בהליך הראשון, וזאת מאחר ואותו הצד, ובכן, הפסיד בהליך. רק במצבים קיצוניים בהם הפגיעה בצד המפסיד גדולה לאין שיעור מן הפגיעה שתגם לצד הזוכה כתוצאה מעיכוב זכייתו, הרי שיעוכב ביצוע ההחלטה.
מן הכלל אל הפרט
בית המשפט מצא כי במקרה דנן המבקשת הצביעה על נזקים כספיים מינוריים אשר היו עלולים להיגרם לה במידה והחלטה לא הייתה מעוכבת. מנגד, ראוי היה לשלוח מסר ברור לציבור כי פגיעה בערכי השוויון והמנהל התקין הם תופעה שאין לאפשרה. לאור העולה מן המקובץ בית המשפט דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע.