הפקעת הזכאות לקצבת תלויים או שאירים - אלמנה שהפכה לידועה בציבור

אישה שהתאלמנה מבעלה זכאית לקבלת קצבת תלויים וקצבת שאירים מהמוסד לביטוח לאומי. כאשר אותה אלמנה חוזרת ומתחתנת מחדש, חוק הביטוח הלאומי קובע כי היא תקבל מענק חד פעמי בשני שיעורים וזכאותה הן לקצבת התלויים והן לקצבת השארים תפקע. כלומר, היא לא תהיה זכאית יותר לקבל את הקצבאות לאחר שהיא מתחתנת מחדש. במקרה שהגיע לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה, בית הדין נדרש לקבוע האם הסדר הפקעת הקצבה חל גם על אלמנה שחיה עם ידוע בציבור, או רק על אלמנה שהתחתנה כדת וכדין?

תיאור המקרים

בפני בית הדין הגיעו שני מקרים שונים אשר עוררו שאלה משפטית אחת. במקרה הראשון, האישה התאלמנה מבעלה בשנת 1976. בשנת 1997 היא עברה לגור עם בן זוגה לחיים, וכשנה לאחר מכן בני הזוג רכשו דירה משותפת. האישה אף הוסיפה את שם משפחתו של בן זוגה לשמה, ונולדו לבני הזוג שני ילדים. האישה העידה כי היא ובן זוגה מנהלים חשבון בנק משותף וכי הם מנהלים הוצאות והכנסות במשותף. לאור עובדות אלו, המוסד לביטוח לאומי שלל את זכאותה לקבלת קצבת תלויים.

במקרה נוסף, האישה התאלמנה בשנת 1998 וקיבלה קצבת שאירים. לאחר מספר שנים, היא עברה להתגורר עם בן זוגה בקיבוץ. בני הזוג חתמו על הסכם עם הקיבוץ אשר עיגן את זכויותיה הכלכליות של האישה. כמו כן, האישה ובן זוג חתמו גם על הסכם ממון.בשנת 2005 המוסד לביטוח לאומי הודיע על שלילת קצבת השארים מיום 1.8.2002. כאמור, שני המקרים העלו שאלה משפטית זהה - האם יש הבדל בין אלמנה שנישאה מחדש, לגביה נקבע במפורש כי זכותה לקצבה פוקעת בעת שהיא מתחתנת, לבין אלמנה שמתחילה חיים משותפים עם ידועה בציבור?

הכרעת בית הדין

בית הדין ציין כי חשוב לזכור שסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר כי המונח אשתו בחוק, כולל גם את הידועה בציבור. כלומר, חוק הביטוח הלאומי משווה את מעמד הידועה בציבור למעמד האישה הנשואה. לאור זאת, נקבע כי יש לבחון האם עצם השימוש בביטוי "אלמנה שחזרה ונישאה", שולל את התוקף של הסעיפים לגבי ידועה בציבור. בית המשפט הגיע למסקנה שלא. נקבע כי הזכות לקצבה פוקעת גם לגבי אלמנה ידועה בציבור. קביעה זו התבססה על שלושה נימוקים עיקריים:

• אם מפרשים את לשון החוק כך שההפקעה אינה חלה על ידועה בציבור, נוצרת הפליה בין מעמד הנשואה למעמד הידועה בציבור. הידועה בציבור זכאית לקצבה בעוד הנשואה לא, וכל מה שמפריד ביניהם זהו טקס הנישואים.
• לפי חוק הביטוח הלאומי, ידועה בציבור שהידוע בציבור שלה נפטר זכאית לקצבת שארים וקצבת תלויים. לא הגיוני כי הסטאטוס של הידועה בציבור יכול להקים את הזכות, אולם אותו הסטאטוס לא שולל את הזכות בדומה לאישה נשואה, כאשר הידועה בציבור מוכרת כידועה בציבור של אחר.
• אם נכיר בכך כי קיים הבדל, ולא ניתן לשלול קצבה מהידועה בציבור, ייווצר מצב אבסורדי. ידועה בציבור ש"התאלמנה" וכתוצאה מכך צמחה לה קצבה, הכירה ידוע בציבור אחר והתאלמנה גם ממנו, תהיה לכאורה זכאית לקצבה כפולה. מצב זה אינו הגיוני.
  בית הדין מקפיד לנסח את החלטתו כך שלא מדובר בשלילת זכאות, אלא בהשוואות הזכויות בין האישה הנשואה לבין הידועה בציבור. לסיכום, בית המשפט קובע כי דין הידועה בציבור כדין הנשואה לעניין הפקעת הזכות כאשר נוצר לאלמנה קשר זוגי חדש, ואין זה משנה אם זה קשר של נישואין או קשר של ידועים בציבור.

ברוב ההתדיינויות המשפטיות שהיו סביב מוסד הידועים בציבור, בדרך כלל ניסו להשוות את מעמד הידועים בציבור למעמד הנשואים. ספציפית במקרה הנוכחי, ניסו לומר כי יש הבדל בין שני המוסדות, משום שבניגוד לשאר המקרים בהם השוואת המעמד מביאה זכויות, כאן השוואת המעמד מביאה לשלילת זכויות. טיעון זה לא התקבל ובית הדין קבע דין שווה לשני ה"מעמדות".