נכות תפקודית" הוא מושג המבטא את מידת הפגיעה בכושר התפקוד, אשר לא בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית. המושג בא להצביע על מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית, על מידת ההשפעה על התפקוד בדרך-כלל.
מושג זה הינו נפרד מהמושג "פגיעה בכושר ההשתכרות", במסגרתו על בית המשפט להעריך ולקבוע את הפסד הממון שנגרם ושעלול להיגרם לתובע בשל כך שהתאונה, ומגבלותיו בעקבותיה, הפחיתו מכושר השתכרותו. מהפסיקה שלפנינו ניתן ללמוד על ההבדל בין המושגים.
יש לכם שאלה?
פורום אובדן כושר עבודה
פורום תביעות ביטוח
פורום תאונות דרכים
התובע נפצע בתאונת דרכים קשה, במסגרתה חברו אשר היה עימו מצא את מותו, והגיש תביעה נזיקית לפיצויים כנגד הנתבעת, שהייתה חברת הביטוח שלו. כתוצאה מהתאונה לתובע הוענקו נכויות בשני מישורים – האורטופדי והפסיכיאטרי. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי החובות הביטוחיות אשר חלו על הנתבעת, אלא לגבי גובה הנזק בלבד.
בנוגע לנכות האורטופדית, השופט מינה מומחה, אשר סיפק חוות דעת בעניינו של התובע. המומחה פירט בחוות דעתו את אוסף המסמכים הרפואיים אשר עמדו לפניו, וכן את מכלול ההגבלות והנכויות מהן סבל התובע.
לצורך הכרעה בנכות האורטופדית, השופט מינה מומחה רפואי פסיכיאטרי מטעם בית המשפט. המומחה סקר את העבר הפסיכיאטרי של התובע אשר סבל מהפרעה פסיכופטית בנערותו, שהתמידה בבגרותו. המומחה סבר כי בעקבות התאונה ופגיעותיו של התובע, הוא פיתח תסמונת בתר חבלתית ודיכאון, והיה זקוק למעקב פסיכיאטרי. לסיכום, המומחה קבע כי התובע היה זכאי ל-20 אחוזי נכות לצמיתות, מתוכם רק 10% היה ניתן לייחס לתאונה.
השאלה המרכזית אשר עמדה בפני בית המשפט הייתה אם הנכות הפסיכיאטרית, ככל שהייתה קיימת, הייתה קשורה לפגיעתו של התובע במהלך התאונה, ומה היו השלכותיה?
הכרעת בית המשפט
השופט הסתמך על חוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה לו מטעם המומחה, וקבע כי התובע אכן נפגע בתחום הנפשי בעקבות התאונה. עם זאת, השופט סייג וקבע כי טענת התובע לקשר ישיר בין מצבו הרפואי לבין התאונה עמד בניגוד לחוות דעת המומחה. מכיוון שכך, השופט סבר כי לא היה מקום להתערב במסקנתו של המומחה, שלפיה תובע נותרה נכות בשיעור של 10% בעקבות התאונה.
השופט קבע כי לא היה סביר שתפקודו הכללי של התובע פגע בצורה כה דרמטית כתוצאה מן התאונה, כפי שטען. מנגד, השופט גם דחה את טענת הנתבעת כי לא היה מקום להתחשב בנכות הנפשית של התובע לצורך בחינת נכותו התפקודית, לאור עברו הרפואי והפלילי.
השופט ציין כי התובע, אשר היה בעל השכלה מועטה, עבד בעבודות כפיים בלבד טרם התאונה, אולם כמעט וכלל לא עבד לאחריה. על אף שהתובע לא התאמץ להביא מסמכים אשר העידו על מעסיקיו או משכורותיו, השופט קבע לזכותו פיצוי של 330,000 ₪ עבור אובדן השתכרות בעבר ובעתיד.
השופט פסק לתובע גם פיצויים נוספים: במסגרת ראש הנזק של כאב וסבל, השופט פסק לזכות התובע פיצוי על סך 58,000 ₪; 20,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד; 32,000 ₪ עבור עזרת צד ג'.
לסיכום, בית המשפט קיבל את התביעה, ופסק כי לתובע הגיע פיצוי בסך כולל של כ-440,000 ₪. עם זאת, מפיצוי זה בית המשפט ניכה את ההפרשות שהתובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי, והשאיר לתובע סכום השווה ל-25% מכלל הפיצוי, כלומר 110,000 ₪.
.JPG)
