פס"ד בעניין קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים נ` קבוצת הכדורסל הפועל נהריה

בוררות הינה שיטה אלטרנטיבית לפיתרון סכסוכים. הליך הבוררות מתבסס תחילה על הסכמה של הצדדים לקיומו של ההליך, ועל מחויבותם לקבל על עצמם את הכרעת הבורר. במסגרת ההליך כל אחד מהצדדים למחלוקת מציג את עמדתו בפני גורם שלישי אובייקטיבי, הוא הבורר, על מנת שיכריע בסכסוך.

היתרון המשמעותי של הבוררות הוא שהיא נעשית בפרק זמן קצר יותר ביחס להליך המשפטי, חשאיות ההליך, וגמישותו, למשל בבחירה האם יחולו דיני הראיות או לא. משום שכך, מוסד הבוררות מקל את העומס על בתי המשפט, ולכן גם החוק מעודד את השימוש בו.

במקרה שלפנינו היה ניסיון לערער על פסק הבורר בפני בית משפט. עיקר הטענות שעלו במקרה זה נגעו לסמכות של הבורר לפרש את ההוראות המכווינות.

יש לכם שאלה?
פורום גישור ובוררות

על רקע העברתו של שחקן הכדורסל ארז מרקוביץ מקבוצת הכדורסל של המשיבה, בה שיחק מספר שנים, לקבוצת הכדורסל של המבקשת, התגלעה מחלוקת בין שתי הקבוצות באשר לחובתה של המבקשת לשלם למשיבה "דמי השבחה", מכוח הוראות התקנון על פיו מתנהלת ליגת הכדורסל הבכירה בארץ ("ליגת העל"). מקור המחלוקת היה תקופה קצרה של כ-6 שבועות, בתווך שבין השתייכותו לכל אחת מהקבוצות, בה השחקן שיחק בקבוצה בצרפת.

המחלוקת הועברה להכרעת בורר בהתאם לחוק הספורט והוראות תקנון איגוד הכדורסל, לו היו כפופות שתי הקבוצות. הבורר קבע כי המשיבה הייתה זכאית ל"דמי השבחה" בשיעור של 20% משכרו של השחקן אצל המבקשת, חרף העובדה שהשחקן שיחק גם בצרפת לתקופה קצרה.

המבקשת הגישה עתירה לביטול פסק הבורר, והסתמכה לשם כך על חוק הבוררות. המבקשת טענה כי הבורר חרג מסמכותו כאשר פירש את הוראות התקנון בנוגע לדמי השבחה, ועל כן דין פסקו היה להתבטל.

הכרעת בית המשפט

השופט דחה את הטענה של המבקשת, וקבע כי הבורר לא חרג מסמכותו כאשר ביצע את הפרשנות כאמור לעיל. השופט קבע כי, לכל היותר, המבקשת הייתה יכולה לעתור כנגד החלטתו בשל טעות אשר נפלה בה. כלומר, השופט קבע כי במסגרת קביעתו, הבורר לא חרג מסמכותו.

השופט ציין כי הבורר דן בנסיבות המקרה, והכריע בו, לאחר הסמכה מפורשת על ידי שני הצדדים לקבוע האם הייתה המשיבה זכאית לדמי השבחה על יסוד הוראות התקנון. לדעת השופט, המבקשת ניסתה להסוות את טענותיה כנגד הפרשנות שהבורר נתן להוראות התקנון, במעטה של טענת חריגה מסמכות, וזאת על מנת להקים עילה לביטול פסק הבורר. למעשה, טענות המבקשת היו בעלות אופי "ערעורי".

משכך, השופט דחה את הטענה כי הבורר לא פסק "בהתאם לדין" בניגוד למוסכם בין הצדדים. הבורר פירש את הוראות התקנון, כפי שהתבקש, בכדי להכריע במחלוקת.

לאור כל האמור לעיל, בית המשפט דחה את התובענה, וקבע כי לא התקיימה עילת ביטול לפסק הבורר כפי שטענה המבקשת, וחייב את המבקשת בהוצאות המשפט.