בקשה להגיש חוות דעת רפואית נפרדת בעת התנגדות לצוואה

פרודצורות משפטיות מהוות בדרך כלל רק כלי אשר נועד לסייע להגיע לחקר האמת. עם זאת, ולמרות הגמישות הפרוצדוראלית לכאורה, הרי שעדיין יש צורך להקפיד על כללים וסדרי הדין. פעמים רבות, בתי המשפט מייחסים משמעות רבה לאי עמידה בלוחות הזמנים. כפי שנראה להלן, אי עמידה בסדרי הדין עלולה להשפיע בצורה קשה על התוצאות הסופיות של ההליך. להלן נראה דוגמה למקרה בו מחדל של מגישות בקשה גרם לכך שבית המשפט סירב לקבל ראיה חשובה מטעמן, וללא ראיה זו היה לאחרונות קשה מאוד בהמשך ההליך להוכיח את טענתן.

יש לכם שאלה?

פורום צוואות וירושות

פורום התנגדות לצוואה

פורום עיזבון

הסכסוך נגע לקיום צוואתו אדם. המבקשות ביקשו להוכיח כי צוואתו של המנוח, אשר הוגשה לבית המשפט, לא הייתה תקפה בשל מצבו הרפואי של המצווה בעת עריכתה. מובן שעל מנת להוכיח את מצבו הרפואי, המבקשות היו צריכות לעשות זאת באמצעות חוות דעת מומחה. החלטה זו נגעה לבקשתן להגיש חוות דעת רפואית בעניינן.

הרקע העובדתי

ביום 15.12.05 בית המשפט נתן למבקשות הוראות בנוגע להגשת הבקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט לצורך הוכחת טענתן. הבקשה לא הוגשה ובישיבה נוספת, הוארך המועד להגשת הבקשה למינוי מומחה עד ליום 15.9.06, תוך כדי שבית המשפט קבע ישיבת קדם נוספת ביום 30.10.06. גם לאחר שחלף מועד זה, המבקשות לא הגישו בקשה למינוי מומחה, וגם לא הגישו בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה. בית המשפט פסק כי מבחינתו, חלף המועד להגשת הבקשה למינוי מומחה ללא צידוק מתאים, ולכן לא יתאפשר למבקשות להגיש את הבקשה מחדש. המבקשות לא ערערו על החלטה זו של בית המשפט.

טענת המבקשות

תקנה 258יב(ז) לתקנות סדר הדין האזרחי אוסרת על בעל דין להגיש חוות דעת מומחה אלא אם בעל הדין ביקש מבית המשפט למנות מומחה מטעמו, ובית המשפט דחה את הבקשה. סעיף דומה קיים בחוק בית המשפט לענייני משפחה, שקובע כי אסור לבעל דין להביא חוות דעת מומחה מטעמו, על פני חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט אלא ברשות. המבקשות בעצם טענו כי החלטת בית המשפט שלא לאפשר להן להגיש את הבקשה למינוי מומחה מחדש, דינה כדין בקשה שנדחתה. דהיינו, אם זוהי בקשה שנדחתה, הרי שהיה מותר להן להגיש חוות דעת מומחה מטעמן על פי תקנה 259יב(ז).

החלטת בית המשפט

בית המשפט ציין כי השאלה אשר עמדה על הפרק הייתה האם בעל דין רשאי להגיש חוות דעת מומחה מטעמו, כאשר בית המשפט לא נדרש בכלל לשאלה האם למנות מומחה או לא? המבקשות טענו כי יש לענות על שאלה זו בחיוב. לדאבונן, בית המשפט דחה פרשנות זו. בהחלטה נקבע כי פרשנות כגון דא הייתה מרוקנת את התקנה מתוכנה. השופט קבע כי הפרשנות הנכונה הייתה כי בעל דין בבית משפט לענייני משפחה חייב לפנות לבית המשפט ולבקש מינוי מומחה, ואין הוא רשאי להגיש חוות דעת בטרם הוא פנה לבית המשפט בבקשה.

התקנה לא אוסרת על בעל דין להגיש חוות דעת מומחה, אלא מחייבת אותו קודם לפנות בבקשה לבית המשפט. רק כאשר בית המשפט בוחן את הבקשה ודוחה אותה, או אז יכול בעל הדין להגיש את חוות דעת המומחה מטעמו. חשוב לשים לב שזכות זו מוקנית רק למי שפנה מראש לבית המשפט בבקשה, ובית המשפט סירב לבקשתו.

במקרה זה, בית המשפט לא נדרש כלל לשאלה האם למנות מומחה מטעמו או לאו. הבקשה כלל לא הוגשה, ולא ניתנה הזדמנות לבית המשפט לבחון אותה. נכון שהחלטה זו מונעת לכאורה מהמבקשות להגיש את חוות הדעת, אולם אין להם להלין אלא על עצמן משום שלאור התנהלותן הלקויה, חלף המועד להגשת הבקשה כבר מספר פעמים. לסיכום, בית המשפט מציין כי אין הוא יכול להיעתר לבקשתן של המבקשות. המבקשות ישלמו למשיבים את הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪.