עו"ד גונן קסטנבאום

 

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו פשר 001400/07 בשא 14568/08

08/12/2008

כבוד השופטת ורדה אלשיך – סגנית נשיא
בפני:

סלון ירושלים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד יוסף תוסייה כהן ואח' המערערת:


-- נ ג ד --

1. עו"ד גונן קסטנבאום בתפקידו כמפרק א.נ. אלקטריק מרקט בע"מ

2.כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד טובה פריש המשיבים:


פסק דין

זהו ערעור של חברת סלון ירושלים בע"מ על החלטת המנהל המיוחד של חברת א.נ. אלקטריק מרקט בע"מ, לדחות את תביעת החוב בשל איחור בהגשתה. בין הצדדים נטושה אף מחלוקת בשאלה, האם הוגשה תביעת חוב הלכה למעשה כבר בשלב המוקדם של הפירוק הזמני. כמו כן, הצדדים חלוקים ביניהם בדבר פרשנותה של הפסיקה הנוגעת לאיחורי מועד בהגשת תביעות חוב ול"טעם המיוחד" הנדרש בכדי לזכות בהארכת מועד.

אין כל טעם לחזור ולהאריך, במסגרת בקשה זו, בסקירת הפסיקה, המובאת באורח מקיף בטיעוני שני הצדדים. די לציין, כי אין ולא תתכן מחלוקת על העובדה, כי העמידה במועדים הקבועים בדין להגשת תביעת חוב הינה סוגיה מהותית ולא טכנית-דיונית גרידא. אי-עמידה בה עשויה להביא לאובדן זכות התביעה של הנושה בהליך חדלות הפרעון, גם כאשר אין כל מחלוקת אודות אמינות חובו; וכי הפסיקה מקפידה שלא להפוך את החריג, העוסק בנסיבות מיוחדות אשר לנושה לא יכולה היתה להיות שליטה עליהן, לכלל. מאידך גיסא, קיימת נטייה מסויימת להקל לעיתים בפרשנות החריג, ולא להופכו לתיאורטי גרידא, וזאת כדי למנוע עיוותי דין, או עמידה על קוצו של יוד, בבחינת "יקוב הדין את ההר".

בנסיבות המקרה, אין ספק כי המבקשת היתה מודעת להליך הפירוק מראשיתו, וניהלה התכתבות עם המפרק, בכובעו דאז כמפרק זמני. אין מחלוקת, כי המבקשת טענה במפורש שהיא נושה של החברה בסכום ספציפי, וצירפה לתכתובת זו ראיות – כרטסת הנהלת חשבונות וצילומי המחאות (זאת, להבדיל מאותם מקרים בהם מועלה טענה בעלמא לנשיה, בלא פירוט ובלא אסמכתאות). עם זאת, המנהל המיוחד מכחיש את טענתה של המבקשת, כי הגישה גם תביעת חוב ערוכה בטופס כדין, ואילו המבקשת לא השכילה לצרף את הטופס דנן לכתב הערעור, ומבין השיטין ניתן ללמוד כי אף לשיטתה, אין הוא מצוי ברשותה.

מבחינת הטיעונים והעובדות עולה: אף במידה ואניח כי המערערת התרשלה ולא הגישה למעשה את הטופס המתאים (יובהר, כי נטל הראיה בעניין זה עליה, וספק אם עמדה בו), הרי שניתן להעלות את הטיעון, כי מחדל זה אינו עולה לכדי אי הגשת תביעת חוב. למעשה ניתן לפרשו כמחדל באורח הגשת תביעת החוב, אשר הוגשה (ואין ספק, כי המכתב ברור, ספציפי, ומדבר בעד עצמו), אולם לא באורח התואם את דרישת התקנות.

ניתן להעלות, במצב שכזה, את הטענה כי מחדל זה של המבקשת אינו כלל ועיקר מחדל הנופל לגדר סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל, אלא מחדל דיוני "רגיל", לגביו ניתן לטעון לתחולת ההלכה אשר מאפשרת, לעיתים, תיקון בדיעבד של מחדלים שכאלו, וזאת בכפוף להטלת הוצאות.

אני מתחזקת בהחלטתי זו, אף נוכח עובדות נוספות, אשר אף אם אין די בהן לכשעצמן כדי ליתן הארכת מועד לתביעת חוב שהוגשה באיחור, הרי שניתן בהחלט להתחשב במשקלן המצטבר בנסיבותיו המיוחדות של המקרה. בעיקר, עסקינן בכך כי טרם חולק דיבידנד לנושים או נערכו אספות, בעת שהוגשה תביעת החוב, מה גם שהאיחור בהגשת תביעת החוב אינו אלא איחור קצר – בן ימים ספורים בלבד.

עלי להעיר כי יש לאבחן מקרה זה על נסיבותיו, בשונה מענין הבנק הבינלאומי נ' עו"ד נשר (פש"ר 1251/06 בש"א 9449/08) על נסיבותיו (ר' גם החלטתי בענין כרמל נ' עו"ד צורן – בש"א 13994/08).

סוף דבר; במלוא הכבוד הראוי לעמדת המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי, הרי שבנסיבות המיוחדות שתוארו לעיל, ניתן ליתן הארכת מועד ולדון בתביעת החוב לגופה.

אי לכך, מצאתי לנכון כי הפתרון הראוי והצודק בנסיבות המקרה דלעיל, הינו לקבל את הערעור, בכפוף לכך כי המבקשת תשא בהוצאות המנהל המיוחד ובשכר-טרחת עורך-דין בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל. להסרת ספק יובהר, כי תשלומו של הסכום במלואו מהווה תנאי לבדיקת תביעת החוב.

ניתן היום, י"א בכסלו, תשס"ט (8 בדצמבר 2008), בהעדר הצדדים.

ורדה אלשיך, שופטת

סגנית נשיא
 


עודכן ב: 01/07/2010