בקשת ילדים להסתלק מחלקו של האב בעזבון האם

בית המשפט דחה את בקשת ילדי המנוחה להסתלק מחלקו של אביהם המנוח בעיזבון לצורכי מס. על פי חוק הירושה, הסתלקות מעיזבון או צוואה לא יכולה להיות ביחס לחלק מסוים אלא רק מהעיזבון כולו. במקרה זה פעולת ההסתלקות הוכרה כפעולה אישית משפטית, אשר לא היה ניתן לעשותה בשם הנפטר. לכן, היורשים הסתלקו הלכה למעשה לא מחלקו של אביהם אלא מחלקם שלהם, למען עצמם, ובכך הייתה הסתלקות מנכס ספציפי, שנאסרה בחוק. לכן, בקשתם נדחתה.

יש לכם שאלה?

פורום התנגדות לצוואה

פורום עיזבון

במקרה זה, הוגשה בקשה למתן צו ירושה לעיזבון המנוחה. במסגרת בקשה זו, הביעו ילדיה של המנוחה את רצונם להסתלק מחלקם של אביהם בירושה, שנפטר לאחר המנוחה. האחרונה הייתה תושבת ישראל ונפטרה בארצות הברית. היא הותירה אחריה שישה ילדים ובעל, אשר נפטר מספר חודשים לאחר מכן. אחד מילדי המנוחה הגיש לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה לעיזבון. במסגרת הצו, ציין היורש, אשר היה המבקש במקרה זה, את רצון הילדים להסתלק מחלקם של אביהם בירושה והציג הצהרת הסתלקות.

בתחילה, האפוטרופוס הכללי הודיע שלא היה בכוונתו להתערב בהליכים. לכן, הרשמת לענייני ירושה ביקשה מהמבקש להבהיר מה הייתה מטרת ההסתלקות לאור נסיבות העניין. בתגובה, הובהר כי הטעם להסתלקות היה כלכלי. קרי, רצון הילדים היורשים למנוע שני אירועי מס ותשלום כפל מס באותה הורשה. אז, האפוטרופוס הכללי הביע את התנגדותו להסתלקות. הוא טען כי לא היה ניתן לראות בהצהרת ההסתלקות הסתלקות במובן של סעיף 6 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965. שכן, על פי החוק, לא היה ניתן להסתלק מנכס או חלק ספציפי אלא רק מהעיזבון כולו. משכך, הועבר הדיון לבית המשפט.

טיעוני הצדדים

המבקש חזר על טענותיו והדגיש כי ההסתלקות לא הייתה מנכס ספציפי אלא מחלק מסוים בעיזבון אשר ירש האב. לדידו, על פי צוואת המנוחה, האב המנוח ירש 50% בלתי מסוימים מהעיזבון. יורשי האם הסתלקו מחלק זה, ולכן לא הייתה מניעה מהסתלקות שכזו של המבקש בכובעו כיורש האב. מנגד, המשיב טען שלא היה ניתן להסתלק רק מחלקו של האב בעיזבון המנוחה היות והיורשים ירשו את שני החלקים. כלומר, ייחוס 50% מעיזבון האם לחלקו של האב הפך את ההסתלקות להסתלקות מחלק ספציפי, אשר נאסרה בחוק.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית לדיון זה מצויה בסעיף 6 לחוק הירושה. על פי החוק, לאחר מות המוריש ובטרם חלוקת העיזבון, כל אחד מהיורשים רשאי להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו. בנוסף, נקבע כי לא ניתן להסתלק לטובת אדם אחר אלא לטובת בן זוג, ילד או אח המוריש. הצדדים הסכימו שעל פי החוק, לא היה ניתן להסתלק מנכס ספציפי. אולם, ניתן היה להסתלק רק לטובת בן זוג, ילד או אח המנוח.

לאור העובדה שאביהם של היורשים, ובן זוגה של המנוחה נפטר זמן מועט אחריה, השופט קבע שהסתלקות היורשים מחלק האב לא נעשתה לטובתו אלא לטובת ילדיו. כלומר, היורשים ביקשו להסתלק לטובת עצמם והסתלקות מעין זו לא הוכרה בדין. נטען כי לו האב היה בחיים, והוא שהיה מבקש לפנות את מקומו מחלקו בירושה, הרי שלא הייתה בעיה. אולם, במקרה זה ילדיו הם שהגישו בקשה להסתלק בשמו.

השופט נאלץ לבחון את תוקף פעולה זו ולברר האם יורש יכול היה להסתלק מחלקו של אחר בירושה או שהיה מדובר בפעולה עצמית בלבד. על פי ההלכה המשפטית, הסתלקות הינה פעולה משפטית שצריכה להיעשות בתום לב. אולם, לדעת השופט, היה מדובר בפעולה משפטית אישית. זאת מכוח לשון סעיף 6 לחוק הירושה שלא נקב באפשרות הסתלקות בשם אדם שנפטר ומכוח סעיף 6(ג) לחוק, המחייב אישור של בית המשפט להסתלקות של קטין או של פסול דין.

לאור העובדה שהמחוקק לא חייב אישור של בית המשפט להסתלקות בשם אדם שנפטר, הרי שלא הייתה אפשרות שכזו. כלומר, האב נפטר בעודו אוחז בחלקו בירושה של המנוחה. הוא לא רצה להסתלק מחלק זה, ועם מותו פגה אפשרות זו. משכך, הסתלקות הילדים היורשים מחלקו של האב נתפסה לדעת השופט כהסתלקות של עצמם מחלק ספציפי, ולכן היא לא הייתה מותרת על פי חוק. לאור זאת, הבקשה נדחתה והסתלקות היורשים מחלקו של אביהם בירושה לא התקבלה.