בקשה לסילוק תביעה על הסף עקב מתן פסק דין באותו עניין

בתביעות הנדונות בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה, חלים סדרי דין שונים. בשני הטריבונלים השיפוטיים ישנה אפשרות לבקש את סילוק התביעה על הסף מסיבות שונות. אחת מהסיבות הינה קיומו של פסק דין קודם באותו עניין וכנגד אותם בעלי דין. על פי ההלכה המשפטית, סילוק תביעה על הסף מחמת קיומה של תביעה קודמת יעשה רק במקרים חריגים המצדיקים זאת. קרי, כאשר יש זהות מהותית בין פסק הדין והתובענה החדשה. כך היה בפסק הדין דנא, אשר נידון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

במקרה זה, הוגשה לבית המשפט בקשה לסילוק התביעה על הסף מכוח תקנות בית הדין (סדרי דין). המבקשים טענו שתביעה זהה כנגדם נדחתה בפסק דין שניתן בשנת 2006 ולכן נוצר מעשה בית דין. מנגד, המשיב טען שהתביעה הקודמת הוגשה נגד החברה בה הועסק, אך היא לא הייתה קיימת בפועל. לעומת זאת, התביעה הנוכחית הוגשה נגד המעסיקים. המשיב הכיר בכך שהיה מדובר בנושא זהה ואותם סכומים נתבעו ואף המבקשים היו בגדר נתבעים. אולם, לטענתו, הוא עבד אצל המבקשים במשך יותר משנה ולא קיבל את כספו עד למועד הגשת התביעה דנן.

דיון והחלטה - בחינת הזהות בין התביעות

בפתח דבריה, קבעה הרשמת כי הייתה זהות בין התביעה דנן לתביעה הקודמת. רכיבי התביעה היו זהים וכך גם הסכומים הנתבעים. יתרה מזאת, גם המשיב הודה כי היה מדובר באותה תביעה. אולם, לפסיקתה, ההבדל היה נעוץ בזהות מנסח כתב התביעה. התביעה הראשונה נוסחה על ידי מזכירת איגוד מקצועי בהסתדרות הפקידים ואילו במקרה דנן, התביעה מולאה על גבי טופס של בית הדין. עם זאת, להבדל זה לא הייתה נפקות משפטית. הרשמת ציינה שפסק הדין בתביעה הקודמת ניתן בהיעדר הגנה וטענות המשיב כנגד החברה בה הועסק התקבלו. עם זאת, התביעה נגד המבקשים נדחתה. שכן, לא הוכח כי הם היו מעבידיו של המשיב ולא נמצא טעם לחייבם בחובות החברה רק משום שהיו בעלי מניות בה.

לאחר קבלת פסק הדין, ביקש המשיב לתקנו ולהכליל גם את המבקשים. בקשתו נדחתה לאחר שבית הדין קבע כי ההחלטה ניתנה לגופו של עניין. לאחר שלא הוגש ערעור על ההחלטה, הפך פסק הדין הקודם לחלוט. כעבור זמן מה, הגיש המשיב את התביעה בתיק זה, אותה ביקשו המבקשים לסלק. לדעת הרשמת, במקרה זה היה טעם לקבל את הבקשה. שכן, פסק הדין הקודם שדחה את התביעה נגד המבקשים היה מנומק והפך לחלוט. לכן, הבקשה התקבלה והתביעה סולקה על הסף. הרשמת ציינה שסילוק זה היה מכוח תקנה 45(א)(1) לתקנות בית הדין (סדרי דין), התשנ"ב – 1991.