שטר חוב הוא אמצעי תשלום ותיק אשר באמצעותו עדיין מבוצעות עסקות רבות במשק. בהחלט מתאפשרים מקרים בהם הצד אשר מקבל את השטר יחליט לבצע בו שינויים. לפי ס' 64 לפקודת השטרות, ישנם שינויים מהותיים אשר עריכתם תגרור את ביטול השטר, אם אלו נעשו ללא הסכמת הצדדים. שינוי התאריך, הסכום או זמן הפרעון, למשל, הם שינויים מהותיים. פרשה זו סבה סביב שינוי מעין זה.
 

העובדות


התובעת הלוותה לנתבע בשוק האפור סכום של 15,000 שקלים בשיעור ריבית של 7%. הנתבע לא החזיר את סכום ההלוואה ולכן החליטה התובעת על הגשת התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. לאחר שהחלו הדיונים, החליטה התובעת על מחיקת התביעה הנ"ל ועל פתיחת הליך בקשה לביצוע השטר בלשכת ההוצאה לפועל. הנתבע התנגד לביצוע השטר תוך שטען מספר טענות. ראשית, טען כי הסכום הוחזר במלואו לתובעת. שנית, טען כי הסכום אשר נכתב בשטר החוב הוא 5,000 שקלים, ולא 15,000 שקלים, וכי התובעת הוסיפת את הספרה "1" לסכום השטר אותו העביר לה.

 

יש לכם שאלה?

פורום התנגדות לביצוע שטר

פורום גביית חובות | שיקים חוזרים

 

התובע טען גם כי התובעת כתבה סכום זה במילים על גבי השטר ("חמישה עשר אלף שקלים"). בדיון ההתנגדות לביצוע השטר לא ציינה התובעת כי ערכה שינויים בשטר. רק לאחר שנחקרה בתחנת המשטרה, עקב תלונת הנתבע בדבר זיוף השטר, הודיעה לבית המשפט כי הוסיפה את הספרה "1" בנוכחות הנתבע. כך גם טענה לגבי הוספת המילים. היות ואף אחד מן הצדדים לא הוסיף חתימתו ליד השינויים אשר נעשו, נדרש בית המשפט להכריע באם התובעת היתה כלל רשאית לערוך שינויים אלו בשטר או שמא מדובר בשינוי מהותי המביא לבטלות השטר.
 

ההכרעה


במקרה זה, הוכרע כי מדובר בשינוי מהותי של השטר, שכן שונה הסכום המופיע על גביו. כמו כן, בית המשפט הכריע כי השינוי נערך שלא בנוכחות הנתבע ולכן החליט על ביטולו. יש לציין כי בעניין זה, כאמור, היו שתי גישות סותרות. בעוד התובעת טענה כי השינויים נעשו בנוכחות הנתבע ובאישורו, הנתבע טען כי כלל לא ידע על השינויים. בית המשפט הציג את התנהלות התובעת במהלך ההליך, ולפניו, והכריע כי הוא נוטה להאמין יותר לגרסת הנתבע.


לסיכום,

 

בית המשפט החליט לבטל את השטר המתואר ולמחוק את התיק אשר נפתח בהוצאה לפועל. כמו כן, נפסקו 4,000 שקלים כשכר טרחה לטובת הנתבע. ראוי להדגיש כי בית המשפט הצהיר בפני התובעת כי עדיין עומדת לה העילה הנוגעת לעסקת היסוד, וזאת ללא קשר להכרעתו בדבר אי קבלת העילה השטרית. כלומר, בית המשפט ציין בפני התובעת כי תוכל לתבוע את הנתבע בהליך אחר, וזאת בכל נוגע להסכם החוזי ביניהם – ההלוואה וההחזר בליווי הריבית.