החוק החדש מביא עימו בשורה חדשנית בדמות שינוי תודעתי-חברתי: החייב "הופך" ליחיד, דרישת תום הלב בהיווצרות החובות מוחלפת ב"תאונה כלכלית" ולפיה אירוע חדלות הפירעון אינו עוולה או פגם מוסרי של החייב, אלא "רע הכרחי" הנובע מהתפתחותו ושכלולו של שוק האשראי.

 

 

השחקנים החוזרים באותה "תאונה כלכלית" מדוברת הם בדרך כלל היחיד אשר "מתנגש" בנותני האשראי הצרכני (בנקים, חברות אשראי חוץ בנקאי ועוד). החוק החדש מכיר במורכבות התרבותית של נותני האשראי אל מול תרבות הצריכה המערבית ומגדיר מחדש את "חוקי המשחק", כך לדוגמה: מתן הפטר ליחיד לא נתפס עוד כפגיעה בזכויותיו הקנייניות של הנושה, אלא כחלק מסיכוני האשראי שנותן האשראי נטל על עצמו.

 

 

שינוי ערכאות השיפוט והסמכת רשמי ההוצאה לפועל לדון בדיני חדלות פירעון של יחידים

 

 

לצד השינוי התודעתי-חברתי אשר הובא לעיל, החוק החדש משנה את ערכאות השיפוט ומסמיך את רשמי ההוצאה לפועל ובית המשפט השלום לדון בדיני חדלות פירעון של יחידים (סמכות מחולקת לפי גובה החובות). בנוסף, החוק החדש מקצר משמעותית את תקופת חיי ההליך ומחולק לשני תקופות: התקופה הראשונה בת 9 חודשים - " תקופת הבדיקה" ולאחריה התקופה השנייה (והאחרונה) "תקופת השיקום" בת 36 חודשים (התקופה המומלצת לפי החוק אולם ישנם תנאים בהם בית המשפט רשאי להאריך את התקופה).

 

 

לעניין חובות התשלומים העיתיים קיים הבדל בין התקופות: בתקופה הראשונה - תקופת הבדיקה - שיעור התשלום החודשי ייגזר מתוך ההכנסה בפועל של היחיד, אולם בתקופה השנייה - תוקפת השיקום - התשלום החודשי ייגזר מתוך הכנסה "רעיונית" של היחיד. ליחיד ייפסק פוטנציאל השתכרותי (לפי גילו, מקצועו והשכלתו) ומתוך הכנסתו הפוטנציאלית ייגזר צו התשלומים החודשי.

 

 

צו התשלומים נקבע באמצעות חישוב מתמטי פשוט: דמי מחיה מינוס הכנסה בפועל/ פוטנציאל השתכרותי = צו חיוב חודשי. קרי כל ההכנסה הפנויה אשר נותרת בידי החייב לאחר שנלקחו בחשבון הוצאות מחייתו, תהווה את צו החיוב החודשי במסגרת הליכי חדלות פירעון. בנוסף, החוק החדש קובע כי לא יוטלו במסגרת ההליך חובת תשלומים ליחידים שפוטנציאל ההשתכרות שלהם אינו עולה על דמי המחייה, וכי יינתן להם הפטר לאלתר, משמע יחידים אלו יופטרו מהחובות לאחר התקופה הראשונה (תקופת הבדיקה).

 

 

החוק מציע חידוש בעניין הקצבת המזונות, נקבע כי מזונות שיקצבו במסגרת הליכי חדלות פירעון דינם כתשלום על פי פסק דין. משמעות הדברים כי הזוכה בתיק המזונות לא יוכל לאחר סיום ההליך לתבוע בגין היתרה. מטרת החיקוק הינו להימנע ממצב דברים בו יחיד צובר חוב מזונות חדש במסגרת הליכי חדלות פירעון - דבר אשר עלול לחבל בתכלית השיקום של היחיד.

 

 

היחיד יצטרך לפדות את זכויותיו בדירת המגורים בסכומים גבוהים יותר - או שייאלץ למכור את הדירה

 

 

אך עם כל ה"טוב" הזה, לחוק החדש קיים גם צד אפלולי במקצת: ביטול תחולתו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, משמע ביטול ה"הגנה" של נכס תפוס ודיירות מוגנת שסייעה לחייבים בהליך פשיטת הרגל לשמור על דירת המגורים שלהם. לפי הוראות החוק החדש, ניתן להסיק כי יהא על היחיד לפדות את זכויותיו בדירת המגורים בסכומים גבוהים יותר ואם לא יוכל לעשות כן, תועמד דירת המגורים בפני סכנת מכירה.

 

 

עם זאת יצוין כי טרם ניתנה התייחסותו של בית המשפט לעניין מימושי דירות מגורים, אין לדעת הכיצד, אימתי ואם בכלל, ימומשו דירות מגורים של יחידים. כמו כן מוקדם לדעת הכיצד יפרש בית המשפט את הגנות על דירת המגורים לפי הוראות חוק חדלות פירעון.

 

 

בנוסף, החוק קובע כי ריבית בסיסית תתווסף לחוב, משמעות הדברים תובא לידי ביטוי בשיעור החוב אשר יאושר ע"י הנאמן. בשונה מהליכי פשיטת הרגל בה נדחו רוב מרכיבי הריבית מיתרת החוב העדכני, אולם טרם ניתן לקבוע האם מדובר ב"הרעת תנאים" של ממש או שינוי מינורי שלא יורגש באופן משמעותי.

 

 

יחיד שנושר מהליכי חדלות פירעון לא יוכל לעכב את ההליכים נגדו ויישאר חשוף לעיקולים והגבלות

 

 

חשוב להפנים כי ליחיד אשר נושר מהליכי חדלות פירעון (בטרם קבלת צו הפטר) אין דרך משפטית לעכב את ההליכים כנגדו ודינו להישאר חשוף לרדיפת נושים, עיקולים והגבלות (למעט צווי תשלומים מנהליים לפי סעיף 7א1 לחוק ההוצאה לפועל). עובדה זו עלולה לתמרץ התנהגות שלילית-מחתרתית של אותם היחידים. בעוד שהיחידים עלולים לרדת מתחת ל"רדאר" ולפתח תת תרבות בה הם אינם מתנהלים באופן נורמטיבי (עובדים "בשחור" ללא תלושי שכר, לא מנהלים חשבון בנק) והדבר יכול להוביל לפגיעה ביחידים, בנושים ובמשק הישראלי כולו.

 

 

במבט על, החוק החדש מוביל מהפכה בתחום חדלות הפירעון. בהתבוננות מקרוב, נלמד כי החוק החדש עתיד לאתגר את 'כולם כולל כולם' (יחידים, זוכים, נאמנים, כונס רשמי, רשמי ההוצל"פ ומערכת בתי המשפט), מאחר וכרגע החוק טרם פגש את אולמות בתי המשפט וההוצאה לפועל לכן טרם ניתן לקבוע האם מדובר בשדה מוקשים/ קוצים או שמא מדובר בשדה כותנה, יכול שיחלפו שנים עד שתוכרע שאלה חשובה זו, לנו מה שנותר הוא רק לקוות.

 


עודכן ב: 02/01/2020