בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית שהגיש גבר נגד משרד הבריאות לאחר שנגרם לו פצע לחץ חמור במהלך אשפוזו בבית חולים. לאחר שבחנה את כלל העדויות והראיות השופטת קבעה כי הצוות הרפואי לא ביצע לאיש שינויי תנוחה מספיקים במהלך אשפוזו ולא התאים את הטיפול בפצע להחמרה במצבו.


על כן נקבע כי בית החולים התרשל כלפי המטופל ולכן משרד הבריאות חויב לפצותו על הנזקים שנגרמו לו בסך כולל של 543 אלף שקלים.


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, המטופל שהיה בגיל 56 בזמנים הרלבנטיים, אושפז בחודש ספטמבר בשנת 2012 בבית חולים בעקבות אירוע לבבי. האיש עבר בבית החולים צנתור וניתוח לב פתוח והועבר אחריו לאשפוז במחלקה לטיפול נמרץ.


פצע הלחץ החמיר במהלך האשפוז ואף הגיע לרקמת השריר


במהלך ניתוח מעקפים שעבר האיש הוא עבר אירוע מוחי. ברשומות הסיעודיות שנערכו למטופל במהלך האשפוז במחלקת טיפול נמרץ ובהמשך במחלקה לכירורגיית לב, צוין בתחילה כי הוא סובל מפצע לחץ שטחי בעכוז ובהמשך צוין כי מצב הפצע הוחמר והוא אף הגיע לרקמות השריר.


המטופל טען כי הצוות הרפואי פעל בניגוד להנחיות המחייבות של בית החולים בכל הקשור לטיפול ומניעה של פצעי לחץ. לגרסתו, מחדליו של הצוות הרפואי בטיפול בו גרמו להופעת פצע הלחץ ולהחמרתו עד לדרגה המערבת את השרירים באזור העכוז.


הצוות הרפואי לא ביצע לאיש שינויי תנוחה כנדרש כדי למנוע היווצרות פצעי לחץ


האיש הוסיף וטען כי הצוות לא ביצע לו שינויי תנוחה ולא שינה את הטיפול בפצע הלחץ בהתאם להחמרה שחלה במצבו. לדבריו, הוא לא נבדק על ידי רופא פלסטיקאי ולא ניתנו לו או למשפחתו הסברים בדבר פצע הלחץ והטיפול הנדרש בו.


מנגד, משרד הבריאות טען כי מהדו"חות הסיעודיים שנערכו למטופל עולה כי במשך כל תקופת אשפוזו נערך לו מעקב צמוד בכל התחומים וגם ביחס למצבו של פצע הלחץ בעכוז. לפי גרסת משרד הבריאות, הצוות הרפואי ביצע לאיש שינויי תנוחה כנדרש ולאחר הופעת פצע הלחץ נערך לו מעקב צמוד תוך מתן טיפול לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת. עוד נטען כי הופעת פצעי לחץ אינה ניתנת למניעה מוחלטת ולכן ייתכן שפצע לחץ יופיע אף על פי שננקטו מאמצים למניעתו.

 

מומחה רפואי מטעם המטופל קבע שהפצע גרם לפגיעה בשרירים, גידים ועצמות

 

מומחה רפואי מטעם המטופל ציין כי פצע הלחץ שנגרם לו במהלך האשפוז כלל פגיעה ברקמות עמוקות כולל שרירים, גידים ועצמות. הרופא הבהיר כי פצע לחץ בדרגת חומרה גבוהה כזו נוצר במהלך ימים ושבועות ולכן צוות בית החולים היה צריך לאתר אותו, לטפל בו ולמנוע אותו. המומחה קבע כי למטופל נותרה נכות קבועה בשיעור של 25% בשל היווצרות צלקת רחבה אשר דבוקה לעצמות האגן ופוגעת בתפקוד.


מנגד, מומחה רפואי מטעם משרד הבריאות ציין כי לפי המסמכים הרפואיים הצוות הרפואי עשה כל אשר ביכולתו כדי לטפל בפצע, לא הסתיר את האירוע ממשפחתו של האיש ואף דיווח עליו להנהלת בית החולים. הרופא קבע כי נכותו של האיש היא בשיעור של 10% עקב הצלקת שנותרה לו לאחר החלמת הפצע.


השופטת ציינה כי הצוות הרפואי התעלם מהמלצותיהן של האחיות מצוות הסיעוד בדבר הצורך בזימון רופא פלסטיקאי וביצוע טיפול הטרייה לפצע. נקבע כי רופאי המחלקה לא הפעילו שיקול דעת בנוגע לאופן הטיפול בפצע בהינתן מצבו הרפואי הכללי של המטופל שהיה לאחר אירוע מוחי וניתוח לב פתוח.


הצוות הרפואי התרשל בכך שלא ביצע למטופל שינויי תנוחה כנדרש


לאחר בחינת הרשומות הרפואיות השופטת ציינה כי למרות קיומו של פצע לחץ שהחמיר, לא בוצעו למטופל שינויי תנוחה מספיקים וזאת בהיעדר כל מניעה רפואית לבצעם. על כן נקבע כי התנהלות זו מהווה התרשלות בטיפול בכל הקשור לפצע הלחץ בעכוז.


עוד נקבע כי הרופאים לא הפעילו שיקול דעת בכל הקשור לשינוי צורת הטיפול בפצע ולצורך בזימון רופא פלסטיקאי, לנוכח ההחמרה במצבו. לפיכך נקבע כי הצוות הרפואי התרשל כלפי המטופל ובעקבות רשלנותו הוחמר מצב הפצע באופן משמעותי.


לאחר שבחנה את חוות הדעת מטעם מומחי הצדדים, השופטת החליטה לקבוע את נכותו הרפואית הקבועה של המטופל על שיעור של 20%. צוין כי בהיעדר הגבלת תנועות אין הצדקה לאמץ את קביעת המומחה מטעם האיש שייחס לו נכות בשיעור של 35%.


יש לך שאלה?

פורום רשלנות ברפואת משפחה וילדים


בסוגיית הנזק, נקבע כי משרד הבריאות ישלם למטופל סך כולל של 543 אלף שקלים עבור עזרת צד ג' לה נזקק לאחר שחרורו מבית החולים, הוצאות ניידות, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. כמו כן נפסק כי משרד הבריאות ישלם לאיש שכר טרחת עורך דין בסך של 127,062 שקלים.


ת"א 53496-02-16