בית משפט השלום בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה שהגיש מפעיל טרקטור נגד מעסיקתו, חברה לביצוע עבודות עפר, לאחר שנפגע בידו מדיסק חיתוך במהלך החלפת ברגים שחוקים בכף הטרקטור. לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט קבע שמפעיל הטרקטור הצליח להוכיח שלא קיבל הדרכות מתאימות לעבודה עם דיסק, לא קיבל ציוד מיגון מתאים לעבודה עם דיסק וכי לא סופקה לו סביבת עבודה בטוחה לעבודה עם דיסק. על כן נקבע כי המעסיקה הפרה את חובת הזהירות שלה כלפי העובד והתרשלה כלפיו.


במהלך החלפת ברגים בטרקטור העובד נפגע משער ואיבד שליטה על דיסק חיתוך


לפי גרסת העובד, בתאריך 26.3.15 בשעות הבוקר המאוחרות, בעת שעסק בהחלפת ברגים שחוקים אשר מחברים את שיני כף הטרקטור לכף עצמה, באמצעות דיסק חיתוך, השער הסמוך אליו נטרק בחוזקה ופגע בו. בעקבות פגיעת השער העובד איבד שליטה על הדיסק שפגע ישירות בכף ידו השמאלית.


מנגד, המעסיקה לא הכחישה שהעובד נפגע במהלך עבודתו, אך טענה שהוא נפגע בנסיבות שונות מאלו שנטענו על ידו, ללא קשר לעבודתו כמפעיל טרקטור.


המעסיקה הוסיפה וטענה כי העובד לא היה אמור לעבוד עם דיסק חיתוך וככל שעשה כן עשה זאת לצרכיו האישיים. עוד נטען כי גם אם העובד נדרש להחליף את הברגים בכף הטרקטור, היה עליו להשתמש בפטיש ובאזמל ולא בדיסק חיתוך. כמו כן נטען כי במקום שבו מפעיל הטרקטור עבד לא היה מותקן שער כלשהו.


לאחר שבחן את כלל העדויות והראיות השופט החליט להעדיף את גרסתו של העובד בנוגע לנסיבות התאונה. השופט הוסיף כי שוכנע שבחתימה על מסמכי הביטוח הלאומי המעסיקה אישרה את גרסת מפעיל הטרקטור בנוגע לנסיבות התרחשות התאונה.


המעסיק מחויב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי שעובדיו יבצעו את עבודתם באופן בטיחותי


השופט ציין כי חובת הזהירות של מעסיק כלפי עובדיו מחייבת אותו לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בצורה בטוחה. חובת זהירות זו המוטלת על המעסיק כוללת בין היתר הנהגת שיטות עבודה בטוחות, אספקת ציוד, כלי עבודה וחומרים מתאימים ובטוחים ודאגה לקיומן של שיטות עבודה בטוחות במקום העבודה.


נוסף על כך, המעסיק מחויב לפקח באופן רצוף ויעיל אחרי נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים על ידי העובדים, להדריך אותם בנוגע לשיטות עבודה בטוחות ולהזהיר אותם באשר לסיכונים שונים הכרוכים בביצוע העבודה.


מעסיק אינו רשאי להניח שעובדיו ינקטו מיוזמתם באמצעים למניעת תאונות


יתרה מזאת, המעסיק חייב להנחיל לעובדים נהלי עבודה ברורים בנוגע לבטיחות וגהות. המעסיק אינו רשאי להניח שעובדיו ינקטו מיוזמתם באמצעים למניעת תאונות. השופט הוסיף שפקודת הבטיחות בעבודה והתקנות שהותקנו מכוחה מתייחסות לאמצעי בטיחות שבהם על המעסיק לנקוט, מבטאות את חובת המעסיק למסור לעובדיו מידע עדכני בנוגע לסיכונים שקיימים בתחנות העבודה ולהדריכם בנוגע למניעת סיכונים והגנה מפניהם. מעבר לכך, הפקודה והתקנות מטילות על המעסיק חובה לפקח כי עובדיו ממלאים את ההוראות הנוגעות לעבודתם.


השופט סיכם וקבע שהעובד הצליח להוכיח ברמה הנדרשת במשפט אזרחי שהוא לא קיבל מהמעסיקה ציוד מגן מתאים והדרכות לעבודה עם דיסק חיתוך, ושהמעסיקה לא דאגה לו לסביבת עבודה בטיחותית.

 

העובד פעל לפי דרישת המעסיקה מבלי שהפעיל שיקול דעת עצמאי


השופט ציין שהעובד פעל לפי דרישת המעסיקה שידעה על כך שאין לו ניסיון בעבודה עם דיסק חיתוך. על כן, השופט קבע שהמסקנה היא שהעובד לא הפעיל שיקול דעת עצמאי באופן שיצר את הסיכון שגרם לתאונה ולכן החליט שלא לייחס לו אשם תורם לתאונה.


בסוגיית הנזק השופט ציין כי לאחר התאונה ובעקבותיה, העובד פנה לקבל טיפול רפואי בבית חולים, שם אובחנו אצלו שני חתכים בכף יד שמאל. צוין כי החתכים נתפרו בהרדמה מקומית והוא שוחרר לביתו. בהמשך, בתאריך 25.11.17 האיש אושפז במחלקה לכירורגיה פלסטית בבית חולים למשך שלושה ימים ועבר ניתוח בשתיים מאצבעות כף יד שמאל.


מומחה רפואי מטעם בית המשפט קבע לעובד נכות רפואית משוקללת בשיעור 19%


ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לעובד נכות קבועה בשיעור משוקלל של 19% בגין קישיון נוח באצבעות 4 ו-5 וצלקות מכערות וכואבות. לנוכח פערים משמעותיים בין חוות הדעת הרפואיות שהגישו הצדדים, בית המשפט מינה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה אשר בדק את העובד וקבע לו נכות רפואית משוקללת בשיעור של 19% כתוצאה מהתאונה.


לאחר ששקל את כל הנתונים הרלבנטיים, השופט קבע כי נכותו התפקודית של העובד היא בשיעור 8%, נמוכה משיעור נכותו הרפואית.


השופט קבע שנזקי העובד מסתכמים בסך של 495 אלף שקלים עבור הפסד שכר לעבר ולעתיד, פנסיה, כאב וסבל, עזרת צד שלישי, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה. מסכום זה הוחלט לנכות סך של 224 אלף שקלים עבור תגמולי ביטוח לאומי שקיבל העובד.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה


בסופו של דבר, השופט קבע שהמעסיקה תשלם לעובד פיצוי בסך 271 אלף שקלים בתוספת הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים ושכר טרחת עורך דין בסך 54,200 שקלים.


ת"א (ב"ש) 65849-02-18